ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

כך הגתה שרה נתניהו את הקמפיין להשמצת לבני

במהלך קמפיין בחירות 2009 גובשו בליכוד שתי אופציות להתמודדות נגד ציפי לבני: אנשי המקצוע המליצו על קו מתון מול היריבה הפוליטית, אבל רעייתו של נתניהו הורתה ללכת בכל הכוח על האפשרות השנייה: מסע תעמולה אגרסיבי תחת הסיסמה "זה גדול עליה". אחד מאנשי המטה: "זו הייתה התערבות בוטה"

זה קרה בתחילת קמפיין הבחירות האחרונות. בנימין נתניהו הוביל בסקרים ביתרון נוח. אנשי המקצוע שלו סברו שצריך להתמקד בקמפיין ממלכתי, ענייני, ולא להגרר להשמצות. הם ידעו שהצד השני יילך לביבי על הראש, אבל החליטו שצריך להתנהג אחרת. ההחלטה הזו היתה מגובה בסקרי עומק וקבוצות מיקוד. בשלב מסויים החל לחץ מכיוונה של הגברת שרה נתניהו. צריך קמפיין נגטיבי נגד ציפי לבני.

- יועצו האישי של נתניהו: שרה התערבה, אך התנגדה לקמפיין שלילי

אסור להפקיר את הזירה. ההכפשות נגד נתניהו הפעילו את בלוטות האגו בבית המשפחה, בעיקר הקמפיין שהושק תחת הכותרת "ביבי? אני לא מאמין לו". אנשי המקצוע ניסו לבלום את הלחץ הזה, אבל לא הצליחו. הוא הלך וגבר.

הם אמרו שנתניהו מוביל, שאין צורך להבהל, שאסור להיגרר למחוזות הללו, שצריך להיות המבוגר האחראי והשקול, להסתפק בתמונה גדולה של נתניהו בשלטי החוצות עם הכיתוב "בטוח. ליכוד", וזהו. אבל זה לא עזר. למרות שבנימין נתניהו, על פי עדויותיהם של יודעי הסוד, דווקא חיבב את הגישה הזו, שקיבלה גיבוי גורף בקבוצות המיקוד.

בשלב מסויים הגיעו הוראות יותר מפורטות. הן באו, כמו תמיד, מכיוון "בית המשפחה". השליח היה, כמו תמיד, נתן אשל. הדרישה היתה ללכת לקמפיין של "זה גדול עליה". עם תמונה גדולה שלה. של לבני. אנשי המקצוע בדקו את הקמפיין בקבוצות מיקוד, והתברר שהוא מייצר יותר נזק מתועלת, מרחיק נשים, גורם לאבדן קולות. שוב, זה לא עזר. הלחץ להשיק קמפיין נגטיב נגד ציפי לבני הלך וגבר.

בשלב מסוים נעתרו אנשי הקמפיין והגישו הצעה לקמפיין נגטיב. הצעה אחרת, שנשקלה ונבדקה ונוסחה ועברה בהצלחה את הרף המקצועי. היא כללה תמונה גדולה של לבני וכיתוב גדול: "את בטוחה שאת בטוחה?" הגישה הזו, מרוככת, מרומזת, שוביניסטית הרבה פחות, קיבלה ציון גבוה בהרבה מקבוצות המיקוד מהגירסה האחרת, הבוטה והישירה, שקובעת "זה גדול עליה".

ערב אחד התקיימה הישיבה המכרעת, לצורך בחירת אחת מההצעות. זו של הקמפיינים המקצועיים, וזו של "המשפחה". הישיבה התקיימה במטה הבחירות ב"בית סונול". ישבו שם בנימין נתניהו, יועצו הפוליטי שלום שלמה, נציג הגברת נתניהו נתן אשל, הפרסומאי יורם באומן, איש הקריאטיב ספי שקד, איש הסקרים רון דרמר, ועוד כמה.

החברים

הציגו לביבי במצגת פאוור פוינט את שתי האופציות והמליצו בחום על זו שהוכנה בידי צוות הקמפיין. נתניהו התלבט. בינתיים קם נתן אשל וביקש שידפיסו עבורו את שתי האופציות בהעתק קשיח (הארד קופי). המפיקה, דורית, ניגשה להדפיס את ההעתקים. אשל לקח אותם, ביקש סליחה וירד למטה. שם, בלובי, המתינה לו גבירתו, שרה נתניהו, יחד עם מקורבה באותה תקופה, איש העסקים רוני מאנה.

הגברת נתניהו הביטה בשתי האופציות. ראתה את זו שהכינו אנשי הקמפיין ואמרה "בשום אופן לא". ראתה את זאת שהכירה היטב מהבית, והודיעה "ללכת על זה בכל הכוח". אשל הבין ועלה למעלה. שם הוא לקח את ביבי הצידה והמתיק איתו סוד. הפור נפל. הוחלט ללכת על "זה גדול עליה".

הקמפיין הושק, כעבור זמן מה הורידו אותו בגלל פרוץ "עופרת יצוקה". אחר כך העלו אותו שוב. בשלב מסויים הגיעה מכיוון הגברת תלונה נוספת, על כך שהגברת לבני נראית "יפה מדי" בתמונה. אבל זה היה כבר מאוחר מדי. הקמפיין היה מעבר לשיאו.

בבדיקות שבדיעבד, משוכנעים היום אנשי הקמפיין שהבחירה ב"זה גדול עליה" הביאה לאבדן קולות רבים, בין מנדט לארבעה מנדטים, בעיקר של נשים, וגרמה לזרימה המאסיבית של קולות לכיוונה של לבני בעשרת הימים האחרונים שלפני הבחירות, זרימה שהפכה את המצב בסקרים וגרמה לליכוד להפסיד בהפרש מנדט לקדימה (למרות שנצחון הימין לא הועמד בספק בשום שלב).

"זו היתה התערבות בוטה ומדהימה", שיחזר אתמול אחד המעורבים, "אף אחד לא האמין שזה קורה, אבל בשלב מסוים התרגלנו. הרי בכל ערב היה אשל מבקש העתק של התשדירים או המודעות שהוכנו במהלך הקמפיין ומעביר אותם לצפייה מוקדמת ואישור בירושלים", אמר האיש, "כך שבשלב מסוים כולם הבינו שזה המצב. צריך להבין אותנו, במקצוע הזה אי אפשר לבוא בטענות ללקוח שמשלם לך וחובה לשמור על דיסקרטיות. מצד שני, צריך להצדיע לישראל יגל שלא שתק וכתב את המכתבים שלו בזמן אמיתי ובדם לבו".

פרטי הסיפור הזה נבדקו והוצלבו מכל הכיוונים. האנשים לא מוכנים לדבר בפומבי, צריך לנסות להבין אותם, אבל הפרטים מדויקים. אגב, זה לא הסיפור הכי קשה שקרה שם במהלך הקמפיין הזה, או הקמפיין שעבר ב-2006. רוב האנשים מעדיפים לשמור את הפרטים לעצמם, כדי לא להסתבך.
  
אחד המקורבים הכי מוכרים ואינטימיים של נתניהו מהעשור האחרון היה אמיץ מספיק להרים אלי אתמול טלפון ולהגיד את הדברים האלה: "כן, אנחנו יודעים, יכול להיות שבסוף במבחן ההסטוריה יתברר שאנחנו, כל השתקנים, אחראים למחדל ולאסון שאני מקווה שלא יקרו. אני ועוד כמה מהאנשים שהיו שם מתייסרים עם זה לילה לילה.

"אני מדבר עם כמה אנשים ואנחנו כל פעם שוקלים לקום ולדבר, ולספר לציבור מה קורה שם באמת, ובכל פעם אנחנו משתפנים מחדש. זה לא פשוט, כולנו עוד צריכים לחיות ולהתפרנס בארץ הזאת. אבל אם ההתנהלות הזו תגרום לאסון, והיא יכולה לגרום לאסון, האחריות תהיה שלנו, ורק שלנו. לא נוכל להגיד שלא ידענו".

על הרקע הזה, מבישה במיוחד תגובתה של לשכת ראש הממשלה מאתמול, למכתביו של ישראל יגל, שחשפו ממקור ראשון את התנהלות מטה הבחירות של נתניהו. בתגובה נטען שיגל היה עובד זוטר וחסר חשיבות במטה, שדבריו שקריים מכיוון שלא קיבל ג'וב ולא השתלב בעבודה אחרי הבחירות. קשה להאמין לאיזו תחתית האנשים שם מגיעים. אפשר להכחיש גם בלי להסתבך בשקרים מטופשים כל כך.

הרי לא תהיה בעיה לאף אחד לבדוק שיגל היה סגנו של אלי איילון, ראש המטה. ושהיה נוכח בפורומים הכי מצומצמים. ושלא ביקש לעצמו דבר, בטח לא ג'וב. ושעבד בהתנדבות. אפילו הוצאות לא ביקש. ושהוא מסודר בחיים. ואידיאולוג ימני. וכתב את המכתב הראשון, הקשה מכולם, הרבה לפני הבחירות, כך שהוא לא היה יכול להיות מתוסכל או מאוכזב או חדור רגשות נקם באותם ימים. אז למה האנשים האלה מגחכים את עצמם עוד יותר מהדרוש? לא ברור. ומצד שני, מה כן ברור שם?

מלשכת נתניהו נמסר בתגובה: "הדברים לא היו ולא נבראו. רעיית ראש הממשלה לא התערבה בקמפיין ולא השתתפה באף ישיבה במהלך הבחירות ואף גורם לא הציג לה חומרים מהקמפיין בשום שלב.  צר לנו כי שוב אתם מפרסמים כזבים שכל מטרתם לפגוע ברעיית ראש הממשלה, המקדישה את מירב מרצה למען ילדים במסגרת עבודתה כפסיכולוגית ילדים בשירות הציבורי".