איזה מן מדען: הקרב על התחממות כדוה"א
קשה למצוא מדענים שיתמכו בקבוצה ההזויה של מכחישי ההתחממות הגלובלית, בטח לא מדעני אקלים. אורי שיינס עונה לד"ר גבי אביטל
המדענים רואים את העובדות, ומאחר שהם עוסקים במדע ולא בפוליטיקה, הם מתרגמים לציבור את שעיניהם רואות והשכלתם מפרשת. הציבור הרחב, שאינו חשוף לנתונים, נשאר תלוי בדעתם של המדענים, אך לעתים קרובות יחפש חיזוקים למה שהוא רוצה להאמין בו על פי אמונתו או נטיותיו החברתיות והפוליטיות. על כן אין פלא שגם ההכרה בסכנה של ההתחממות הגלובלית נתונה להשקפות פוליטיות.
בארצות הברית, 70 אחוז מהדמוקרטים מכירים בהתחממות כבעיה, בעוד שרק 27 אחוז מהרפובליקנים סבורים כך (סקר שהתפרסם השנה). אם נבדוק את דעותיהם לגבי האבולוציה, נמצא שגם שם ישנה חלוקה מפלגתית ושאם אינך מאמין באבולוציה יש סיכוי טוב שאתה שייך למפלגה הרפובליקאית. לדעות אלו יש גם קשר הדוק לתמיכה במדע. בסקרים מתגלה שוב ושוב אותה תמונה חוצת מפלגות, שבה הרפובליקאים מעדיפים לראות קיצוץ בתקציבי המדע, לעומת הדמוקרטים שתומכים במדע.
גם אצלנו יש שגריר של הגישה הרפובליקנית, ד"ר גבי אביטל, שמתבטא בעקביות נגד הירוקים בנושא ההתחממות ונגד תורת האבולוציה. ללא נתונים וללא תמיכה מדעית כל שהיא, בונה מדען הטילים תילי תילים של טענות שאין בינן ובין המציאות דבר כל עוד נשארים התילים הללו בכתובים אין בכך סכנה, אך כאשר הוא קורא להמשך ההתנהגות הבלתי מרוסנת שלנו כלפי הסביבה, ללא לקיחת אחריות, התל הופך לטיל.
במאמר שפרסם כאן ד"ר אביטל ( "איפה ההתחממות?", 22.12), בחר הכותב במודע להתעלם מהמודלים שכבר לפני שנים רבות חזו את מצבי הקיצון במזג האוויר שאנחנו חווים כיום בישראל, באירופה ובעוד מקומות רבים בעולם. הוא גם לא מזכיר שרמות הפחמן הדו-חמצני שאנחנו חווים היום, היו כאן בפעם האחרונה לפני 15
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם