מועצה אזורית גולן: מותה של תאיר ראדה היה מהיר וללא סבל
המועצה שבתחומה נמצא בית הספר נופי גולן שם נרצחה התלמידה, טענה כי מותה היה מהיר וללא סבל, כדי להפחית בתשלום הפיצוי שעליה להעביר למשפחה

תאיר ראדה הילדה שנרצחה בבית הספר נופי גולן .
הנתבעים כבר הודיעו לבית המשפט המחוזי שהם מוכנים לשלם למשפחה פיצויים בסך של 820,681 שקל בגין קיצור תוחלת חייה של ראדה ובגין "השנים האבודות". ואולם עד כה לא הגיעו הצדדים להסכמה במשפט האזרחי, ובקרוב יחל שלב העדויות במשפט.
טענות ההגנה של בית הספר, של המועצה האזורית ושל המועצה המקומית קצרין - המנוסחות בלשון משפטית יבשה, האמונה על עורכי דין בתחום האזרחי - הוגדרו היום כ"מקוממות" על ידי עוה"ד ורד כהן ורענן בר-און, בפנייתם אל היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בבקשה שיחליט על חידוש חקירת המשטרה בפרשה.
השניים עתרו לאחרונה לבג"ץ בבקשה לפתוח בחקירת משטרה של בני נוער אשר, "יש חשד כבד למעורבותם ברצח המחריד ושחקירתם לא מוצתה עד היום".
אשמה מקוממת במיוחד
עוה"ד כהן ובר-און מדגישים בפנייתם לוינשטיין, כי הם אינם פועלים מטעמו של רומן זדורוב, אשר הורשע ברצח, וכי כל בקשתם היא שהיועץ המשפטי לממשלה, "יקבל החלטה אמיצה" ולא יחשוש למצות את חקירת הראיות שלא פוענחו בפרשה, תוך שקילת האינטרס הציבורי המובהק של חיזוק אמון הציבור במערכת החוק.

עו"ד ורד כהן
שני המשפטנים מפנים את וינשטיין לתביעת הפיצויים האזרחית על סך מיליוני שקלים שהגישה משפחת ראדה לפני פחות משלוש שנים, באמצעות עוה"ד ברג ושלוש, נגד שורה של גופים בהם בית הספר, המועצה האזורית גולן, המועצה
המקומית קצרין ומשרד החינוך. בתגובה לבית המשפט העלו אז המועצה המקומית קצרין והמועצה האזורית גולן, בין השאר, את הטענה כאילו הרצח בוצע לכאורה בגין "רשלנותה" של תאיר.
הטענה עוררה סערה ציבורית והנתבעים חזרו בהם ממנה ואף פיטרו את עורכי הדין שניסחו אז כתב ההגנה.
עורכי הדין כהן ובר און תוקפים את הטענה, שהעלו הנתבעים, שאין מקום לפיצויי כאב וסבל במקרה זה משום שתאיר ז"ל כביכול לא סבלה לפני מותה שאירע במהירות, ואת הטענה שרציחתה לא הסבה נזקים כספיים או הפסדים כלשהם להוריה.
"מותה היה באופן מיידי"
תיכון ניסויי נופי גולן, המועצה האזורית גולן והמועצה המקומית קצרין העלו את טענותיהם במסגרת "תחשיב נזק", שהגישו לבית המשפט המחוזי בחיפה, על פי החלטתו, כבר לפני כשנה וחצי, באמצעות עו"ד תמר ארד קרת, ממשרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס ושות'. זאת, בהמשך לדיונים בתביעה של אילנה ושמואל ראדה ושל העזבון של בתם המנוחה נגד גופים אלה.

עו"ד רענן בר-און .
"אין כל מקום לספק, נוכח ממצאי הזירה, הנסיבות הידועות וממצאי דוח הנתיחה שלאחר המוות, שהרצח של ראדה התבצע תוך זמן קצר ביותר, ותאיר מצאה את מותה תוך שניות ספורות. הרצח בוצע על ידי שיסוף גרונה באופן קטלני, ומותה היה מיידי, בתוך מספר שניות בלבד", טוענים הנתבעים.
"בנסיבות אלה" - הם מוסיפים - "ברור כי המיידיות שבה מצאה תאיר ז"ל את מותה לא אפשרה מצב שבו היא היתה מודעת למתרחש או למשמעות התקיפה. זאת, להבדיל ממצב של גסיסה ממושכת, אשר במהלכה הגוסס חש חרדה ופחד מנסיבות מותו. כמו כן, מיידיות המוות בהכרח שוללת את האפשרות כי תאיר ז"ל חוותה כאב פיזי לפני מותה".
הם מדגישים כי הפסיקה מכירה בכך שכאשר המוות הוא מיידי, מבלי לגרוע מכך שהרצח נתעב ואכזרי במיוחד, הקורבן לא סבל לפני מותו משום שהמוות אירע תוך שניות ולכן אין לפצותו בסעיף זה של כאב וסבל.