הרכב מחמיר בערעור קצב: עדנה ארבל, מרים נאור וסלים ג'ובראן
נשיאת ביהמ"ש העליון, דורית ביניש, החליטה כי הרכב השופטים שידון בערעור הנשיא לשעבר יכלול את הנחשבים ל"פליליסטים", מהם רצה קצב להימנע. הדיון נקבע לחודש אוגוסט, והשאלה המשפטית הראשונה שבה יידרש להכריע הערעור תהיה האם להתיר לסנגורי קצב להגיש את נימוקיהם ביחס להרשעתו באישומים שאינם נוגעים לא' ממשרד התיירות
- לעדכונים נוספים: הצטרפו לדף החברים של nrg בפייסבוק
קצב, מבחינתו, סביר שהיה מעדיף שהשופטים חנן מלצר, הנחשב לקשוב וליברל; ניל הנדל, שאינו נחשב למחמיר; יצחק עמית, שנחשב לשופט מבריק בעל חשיבה שונה, ואפילו אסתר חיות, היורדת לפרטי התיק ובעלת אוזן קשובה לנאשמים, ישבו בדיון, אולם, כאמור, לא אלה הם שידונו בערעורו.
במבט ראשון, ההרכב מסתמן כקשוח למדי. השופטת נאור היא בעלת ניסיון רב במשפט הפלילי, ושפטה בין היתר, בעת כהונתה בבית המשפט המחוזי, את אריה דרעי ואת ראשי הבנקים. היא מנהלת את הדיונים באורח קפדני, בקיאה מאד בחומר, קולטת מהר את הטיעונים, אוחזת מיד בעיקר ולא מאפשרת לצדדים להאריך שלא לצורך ולסחוב זמן מיותר.
פסיקותיה של נאור בתחום הפלילי בכלל ובתחום עבירות המין בפרט - חדות, ברורות, ומחמירות. השופטת ארבל היתה פרקליטת המדינה ואף היא בעלת ניסיון רב במשפט פלילי. גם פסיקותיה בעבירות מין מחמירות. השופט ג'ובראן, בעל מזג נעים ונוח, משפטן מעולה, ופחות נוקשה בפסיקותיו.
הפגנה של נפגעות תקיפה מינית נגד קצב, אמש. צילום:יוגב אטיאס, עריכה:ערן אבירם.
"סיכויי ערעורו של קצב אינם משוללי יסוד"
לפני מספר ימים, החליט בית המשפט העליון לדחות את עונשו של משה קצב עד להחלטה אחרת בעניינו, זאת לאחר שהנשיא לשעבר הגיש בתחילת החודש ערעור על הרשעתו ועל עונשו לבית המשפט העליון, בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לגזור עליו שבע שנות מאסר בגין ביצוע עבירות מין בנשים שעבדו תחתיו בתפקידיו השונים. שופט העליון יורם דנציגר קבע בהחלטתו, כי הגיע לכלל מסקנה כי בנסיבות המקרה "ישנה הצדקת עיכוב ביצוע גזר הדין".
דנציגר ציין, כי אם יעלה בידי קצב לשכנע את ההרכב שידון בערעור, כי טענת ההגנה החלופית שהעלו באי כוחו בדבר קיום יחסי מין בהסכמה או תוך ניצול מרות, אינה מופרכת, "אז יהיה בכך כדי להשליך על מכלול העבירות מושא
האישום הראשון של האונס".
כמו כן, אם יעלה בידיו לשכנע את השופטים בערעור, כי טענות האליבי שהעלה אינן מופרכות, אז "יתכן לכאורה שיתעורר קושי בביסוס הרשעתו של המבקש בביצוע העבירות מושא האישום הראשון על ממצאי מהימנות חיוביים שנקבעו לגבי המתלוננת והחיזוקים שנמצאו לגרסתה".
עוד ציין דנציגר בהחלטתו, כי: "לא ניתן לומר כי סיכויי ערעורו של קצב הם משוללי יסוד כלשהו, זאת מבלי לקבוע מסקנות בדבר". השופט הדגיש, כי הכרעתו בדבר הערעור אינה מתייחסת באשר לסיכויו. "מסקנותי במסגרת החלטה זו התגבשו על רקע בחינת הדברים ברמה לכאורית בלבד ומבלי שיהיה בהן כדי לכבול בדרך כלשהי את שיקול דעתו של המותב שידון בערעור גופו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם