"העיניים מסגירות מה
שיש לגילה קצב בבטן"
התקשורת לגלגה. החוקרים ביזו אותה. תעשיית בדיחות פרחה על חשבונה. אבל רעיית הנשיא לשעבר שהפך לאסיר לא נשברה ונשארה לצדו
בערב האחרון שלה כרעיית אדם חופשי, אנשים נכנסו ויצאו מביתה במעין ניחום אבלים. לחצו את ידו של הנשיא לשעבר, מלמלו דברי נחמה, חיבקו ודמעו. ורק גילה חייכה. הגישה ואספה כוסות קפה. הציעה אולי-עוגת-שמרים-הבוקר-אפיתי. הייתה אדיבה. נחמדה. מאופקת. אטומה. "אבל העיניים הסגירו", אומרת ידידתה הקרובה. "ראו עליה שהייתה בדיכאון, שלא ישנה שבוע".
חמש שנים וחצי מתפקדת גילה קצב על תקן האישה הלבבית. גם כשהופצו השמועות. גם כשהפרשה התפוצצה בפניה הנדהמים והידיעה עליה נפוצה ברחבי המדינה.
הארשת המסוגרת, המחויכת, אפיינה אותה מהרגע הראשון ועד ההגעה לשערי הכלא. דווקא היא, ולא הוא, הפגינה שרירי ברזל ממושמעים ברגעים הקריטיים ביותר. "כשהוחלט להגיש נגד משה כתב אישום, היינו באירוע משפחתי בדרום", אומר בן משפחה.
"יצאתי החוצה לדבר בטלפון, וכשחזרתי גיליתי מהומה גדולה באולם. בני הזוג קצב היו בין המוזמנים, ונער רשע אחד הצביע עליהם וצעק 'בנות, תיזהרו, קצב פה'. משה היה חיוור כמו הסיד על הקיר, וגילה? כלום. ספינקס".
האישה הראשונה לשעבר סיפקה בעצמה הסבר מניח את הדעת. "אני יוצאת למאבק בחוזקה", אמרה בעבר. "בזמן המלחמה הלכתי עם משה ל-70 משפחות שכולות כדי לנחם אותן. באחד הבתים קראה לי האם השכולה ואמרה לי בצד 'אנחנו לא מאמינים למה שנאמר נגד בעלך, זה לא היה ולא נברא'. בכיתי מכאב על שהיא עוד מחזקת אותי בצערה הגדול".
בסוף הערב הניחו ההמונים לבני הזוג ללילה אחרון מחוץ לסורגים. "לפני שיצאתי שאלתי את משה, מה יהיה עכשיו עם גילה?", מספר חבר קרוב. "משה הסתכל עלי ואמר, 'אתה מכיר את המשפחה שלנו, היא תשמור עליה.
"זו הייתה הפעם הראשונה באותו ערב שהוא נחנק מדמעות. לפני כן היו פעמים שהתפרק מבכי. בשבועיים האחרונים כאילו התעשת והתחזק. רק כשדיבר על גילה נשבר פתאום".
צדק קצב. יומיים בכלא והמשפחה שומרת על אשתו. אחיו ליאור ליווה אותו אל שערי הכלא באחת עשרה בבוקר, ובעשר בלילה בקושי הצליח לעזוב את גילה כדי לחזור אל אשתו וילדיו. ישב איתה שעות ארוכות ודיבר על לבה לנחמה. "אני לא מסוגל אפילו להתחיל לתאר את מה שעובר עליה", הוא אומר ביובש, "לא הייתי מאחל את זה לשונאים הגרועים ביותר".
כולם ריחמו על א' ואיש לא ריחם על ג'. התקשורת לגלגה עליה. החוקרים ביזו אותה. תעשיית הבדיחות השוביניסטיות פרחה על חשבונה. השאירו אותה להתמודד עם המידע אומללה ומיוסרת. אף אחת לא אוהבת לקרוא בעיתון כיצד בן זוגה מנפנף באיבר מינו בפני מאהבת ואומר לה דברים שאמהות לא נוהגות לקרוא לילדים לפני השינה.
גילה קצב נאלצה להתפשט לא רק מול עם ישראל וכל האותיות שהתלוננו על בעלה, אלא בעיקר מול ילדיה וילדיו, אחיותיה ואחיו, הוריה והוריו. השכנים, החברים והירקן. חלק גדול מהצופים בסרט הסנאף הזה לא כיבד את בחירתה להישאר לצד בעלה ולשמור על מה שנשאר מהתא המשפחתי.
"אם יש בי רחמים על מישהו בסיפור הזה, לבי כל כך, כל כך עליה", אומר חבר של הנשיא לשעבר. "כי גילה באמת אישיות. משה הצליח להחזיק מעמד עד היום רק בגללה. היא מגבשת את המשפחה לחזית אחת מאחוריו. בכל השיאים שהיו בחמש השנים האחרונות הייתה מגייסת את הילדים והדודים למענו.
"כל אחד מסיים את העבודה ומגיע הביתה. והבית, כמו תחנה מרכזית. כולם נרעשים, בוכים, מתרתחים, ורק גילה שומרת על פאסון. רק פעם אחת, כשהסתיים הדיון בעליון, נראתה רע. ומלבדה, כל הזמן היא נחמדה ולבבית. מארחת. מציעה כיבוד. מתעניינת. ראיתי את משה בוכה המון פעמים, והיא אפילו לא פעם אחת. כשהוא נשבר היא מיד מתייצבת. יש להם קשר חם. היא דואגת לו והוא דואג לה".
היא מאמינה בחפותו?
"באופן טוטאלי. צריך לשמוע אותה מדברת על המשפט. יש בה כעס עצום על הנשים שהתלוננו, על התקשורת, על הפרקליטות והמשטרה. היא כל הזמן אומרת, המנוולים האלה, איך העזו לעשות לו ככה".
"אני לא יודע למה גילה מאמינה ולמה פחות, דבר אחד ברור: היא תומכת בו עד הסוף", אומרת ידידה שלה. "כל מה שעובר עליו עובר עליה. המשפחה מציגה אגרוף ברזל, וגילה האגודל והקמיצה והאצבע והזרת. יצא לי להיות אצלם כמה פעמים כשראו אותו בטלוויזיה.
"משה לא אוהב להסתכל על עצמו בהקשר לפרשה, אבל גילה והילדים מתיישבים ומנתחים בלי סוף. יש שם משהו ממש הזוי. יושב מולך בן אדם, נשיא המדינה לשעבר, אבא וסבא עם הנכדה הקטנה על הברכיים, והאח והחבר, וכולם מנהלים שיחות ערות על ענייני האונס. כן א' לא א', כן פרוטוקול, לא פרוטוקול.
"ככה, ליד הילדים והנכדים. וגילה נכנסת, יוצאת ושומעת. הכל פתוח לכל. בחמש השנים האחרונות מדברים בבית הזה רק על הפרשה. משה עצמו אמר לי פעם, 'אני כל הזמן חושב, מדבר וחי רק את אישום האונס. אני הולך לברית וחושב על כתב האישום. אני יושב מול הטלוויזיה ומנתח את פסק הדין, ובלילה אני חולם על הערעור וההרשעה. כל הבית עוסק בזה, ולאט לאט נעלמו המחסומים של הבושה וההסתרה'".
וגילה ?
"את גילה לא שמעתי אף פעם מדברת על פרטי הפרטים. הילדים והאחים בקיאים בפרוטוקול ברמת עמוד 700 סעיף 200. מצטטים משפטים ומילים. אבל גילה תומכת באופן כללי. ממבט עליון".
"אמא שלי חושבת שעושים לבעלה את העוולה הגדולה ביותר מאז קום המדינה", כתב עליה בנה ישראל קצב. "אמא שלי הייתה שם, היא ראתה הכל, היא מכירה את הבנות שבהן מדובר, את אמינותן המפוקפקת ואת הרגליהן הרעים. ומנגד היא שומעת את הטענות השקריות נגד בעלה ויודעת שהוא, האדם שהיא מכירה יותר טוב מכל אדם אחר עלי אדמות, לעולם לא היה מעולל את המעשים הנוראיים שמעלילים עליו".
קצב עצמה סיפקה הסברים לאמונתה המוחלטת בבעלה שהורשע באונס. "הבעל שלי לא יעשה דברים כאלה", אמרה בעבר בראיון נדיר. "הרי מדובר באדם שכבר מלאו לו 61. הוא היה בכנסת יותר מ-30 שנה . חברי כנסת נוהגים לישון בבית מלון בירושלים, אבל אצל משה אפשר היה לספור על כף יד אחת את הלילות שעשה בירושלים. גבר בוגד היה מנצל את המצב ובוחר לישון במלון".
בחקירת המשטרה הוסיפה עוד הסבר. "אם א' הייתה מרימה טיפה את הקול שלה, הרי היו שומעים מיד מחוץ לחדר. אני צוחקת שאפילו אם אני רוצה לריב עם בעלי אני לא יכולה. זה בית (בית הנשיא, ש.מ.ב.) שמאוכלס כל הזמן באנשים. הוא יקרע לה את המכנסים בכוח? זה כל כך אבסורד. כמו שכתבו בעיתונים ששפך על אחת הפקידות מים על החולצה בשביל לראות לה את החזייה. מה, הוא נער בן 16? זה כל כך לא מתאים".
40 שנה הם ביחד. היא השנייה מבין ארבעת ילדיהם של זוג חסידי גור, בוגרת התיכון הדתי צייטלין. הוא סטודנט העומד בראש הארגון "בני ברית" בקריית מלאכי. ב-69' נישאו. בגיל 24 הפך משה לראש עיריית קריית מלאכי. ב-76' כבר היו הורים לחמישה ילדים.
"גם משה וגם אני טיפוסים לא רעשניים ולא מוחצנים", אמרה בעבר. "קיבלנו חינוך דתי לערכים שאני מאמינה בהם והעברנו את החינוך לילדים. משה היה עסוק בפוליטיקה, ואני עבדתי בבנק בחצי משרה. לא התקדמתי בעבודה כדי שאוכל להתפנות לגדל את הילדים".
מכריה מעידים עליה שהיא הציר המרכזי בבית. כולם מתייעצים איתה ונשענים עליה. "גילה היא מלאך, נדיר למצוא אישה כל כך לא שוויצרית, צנועה בהפרזה", אמר עליה דודה, חוקר החסידות ד"ר יצחק אלפסי. "משה מדבר עליה כל הזמן, והיא כל כך טובה אליו. מבשלת לו את המאכלים הפרסיים יותר טוב מהפרסים".
"גילה היא אישה מיוחדת במינה, שותפה ורעיה אמיתית", מעיד עליה גיסה ליאור קצב. "היא קרובה מאוד לאמא שלי, בת למעלה מ-80, שרואה בגילה את בתה החמישית. יש בינה לבין אחי זוגיות של חברות עמוקה. הם חולקים את הסודות הכי גדולים".
קצב הקפידה כל חייה להתרחק מהקריירה של בעלה והעדיפה את החיים השקטים בבית. הוא היה הכוכב והיא עקרת הבית. "אבי מאז ומעולם נהג באמי כבת מלך", העיד עליה בנה ישראל. "תמיד דאג שתעמוד לפניו. תמיד שמר עמה על קשר עין גם כשהמון סוער חצץ ביניהם, ותמיד, אבל תמיד, אחז בידה ברוך ובחום".
"גילה הקפידה כל חייה לא להתבלט", אומר חבר המשפחה עורך הדין דוד מנע, "ובחרה להישאר מאחורי הקלעים הרבה לפני שהפך לנשיא. אנשים מאשימים אותה שהיא לא מלווה את בעלה לבית המשפט, ושוכחים שגם כשהיה חבר כנסת ושר לא הלכה איתו".
"בתחילת הפרשה גילה הייתה ממש שבורה", סיפר בעבר דודה ד"ר אלפסי. "היינו מדברים ופתאום בלי סיבה היא הייתה פורצת בבכי. ובכל זאת לא שמענו ממנה אף מילה של ביקורת על משה. כאב לה נורא שככה מתייחסים אליו. מאוחר יותר נשמעה הרבה יותר מעודדת. אני מניח שהייתה לה הרגשה שהנשיא שכנע את החוקרים שזו עלילה.
"היא גם סיפרה שבעבר א', המתלוננת, התקשרה אליה, ביקשה שתסדר לה עבודה ואם לא היא תשמיץ את בעלה. גילה הייתה בטוחה שהוא ייצא מזה נקי ולקחה את כל הפרשה באצילות נפש. כל הזמן אמרה שזה לא נכון, שזה יעבור".
"גילה הלכה אחרי משה באש ובמים", מחדד נהגו של הנשיא לשעבר משה גבאי. "היא תמכה בו, עודדה אותו והאמינה לו בלב שלם". "אני והוא זה אותו הדבר. גוף אחד. נשמה אחת", אמרה קצב עצמה בעבר. "היום אנחנו קרובים האחד לשני יותר מאי פעם. אחד מגונן על השני. זה דבר שחייבים לאזור כוחות ולעבור אותו ביחד. זה לא קרה לו, זה קרה לשנינו".
דברים ברוח זו אמרה גם בחקירתה במשטרה. "א' טוענת שסיפרה לך שבעלך כפה עליה יחסי מין תוך כדי איומים והתעללות נפשית", שאל אותה החוקר. "ואת לא שאלת שאלות. שתקת ובכית. ובסוף אמרת לה, תהיי בריאה, אני סולחת לך".
גילה קצב: "מה פתאום, מה פתאום, בכלל לא נכון. אני לא זוכרת בדיוק את כל פרטי השיחה, אבל היא בכלל לא אמרה לי דבר כזה. ולא בכיתי. לא האמנתי לסיפור הזה".
חוקר: "מדוע הנשיא נפגש עם א'?".
גילה קצב: "הם מאוד מאוד לחצו. והוא בן אדם כזה טוב. נשמה טובה. לכו לקריית מלאכי, תשאלו כמה אנשים אוהבים אותו בגלל שהוא עזר להם. יש אנשים שמשה הוא אלוהים בשבילם. הוא באמת בן אדם טוב. אנחנו אנשים כאלה".
חוקר: "בחורה שמאיימת עלייך שהנושא יתפוצץ בתקשורת, שמאיימת על הדבר הכי קרוב אלייך, לאחת כזו ממשיכים לעזור?".
גילה קצב: "רק מטוב לב ורחמים".
השבועות האחרונים הכבידו עליה. "גילה הייתה צמודה למשה כל החודש, 24 שעות ביממה", מעיד ליאור קצב. "היא כאבה את הכאב הגדול שלו וניסתה לחזק ולעודד אותו. היא אוהבת אותו, מאמינה לו ובוטחת בו".
"כל הזמן היא באה אל משה, לוחשת לו משהו והוא מדבר איתה בחזרה לתוך האוזן", אומרת ידידתה הקרובה. "יש אינטימיות מאוד מרשימה בין שניהם. אפשר לראות את זה בשפת הגוף, בדאגה שלו אליה ובמבטים שלה אליו. הדיבור ביניהם מאוד עדין, מאוד שקט.
"בשבוע האחרון הוא אומר לה משהו, והעיניים שלה נהיות אדומות פתאום, נדלקות כמו פרוז'קטורים. משה חי את הסיפור שלו יומם ולילה, כל הזמן מדבר רק על זה והיא שומעת ומהנהנת ומחייכת. רק שבין לבין העיניים נדלקות".
היא חוששת לחייו?
"בעבר כן, היום כבר לא. בשבוע האחרון נראה כאילו ירד למשה האסימון. ביחד החליטו לעבור את שבע השנים הרעות. היא בבית, הוא בחוץ. הוחלט שהילדים ישנו אצלה בתורנות. הם מחבקים אותה והיא שואלת אותם 'מה יהיה איתנו?'. הקול שלה חלש. המשפטים קצרים. ורק העיניים מסגירות את הסיפור שיושב אצלה בבטן ולא ישתחרר לעולם".
shabat@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם