חיסון אבעבועות רוח: לעשירים בלבד
5 שנים לקח למשרד הבריאות להכניס לסל התרופות את החיסון שעלותו 200 שקלים. התוצאה: רק בקרב המעמד הגבוה אחוז התחלואה ירד

משרד הבריאות, שאחראי על חיסוני הילדים, המליץ לחסן נגד המחלה אך הגדירו כחיסון "רשות". רק חמש שנים לאחר מכן, ב-2008 אישרה המדינה להכניסו לסל הבריאות. עד אז, הורה שרצה לחסן את ילדיו כנגד המחלה היה צריך לרכוש את החיסון באופן עצמאי. עלות החיסון הגיעה אז עד למחיר של 200 שקל - תלוי בקופה המבטחת ובסוג הביטוח.
רק כעת, במחקר שערך מכון המחקר של כללית התגלתה ההשפעה המלאה של אותה החלטה. המחקר, שבוצע על ידי נטלי גבריאלוב, דוקטורנטית באוניברסיטת בן גוריון וחוקרת במכון, העלה כי עד לשנת 2008 נוצרו פערים משמעותיים ברכישת החיסון בין השכבות השונות באוכלוסייה.
כך למשל בשנת 2008 היה היקף רכישת החיסונים לילדים בגילאי 5-4 נמוך פי ארבעה בשכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות לעומת הגבוהות: 46.7% ילדים להורים מהמעמד הגבוה התחסנו לעומת 11.7 אחוז מהמעמד הנמוך. או במילים אחרות: כל ילד שני מהמעמד הגבוה התחסן לעומת כל ילד עשירי מהמעמד הנמוך.
התוצאה לא איחרה לבוא: בתוך חמש שנים השתנו דפוסי התחלואה באבעבועות רוח ונוצר פער שלא היה קיים לפני. בעוד שב-2003 שיעור התחלואה של המעמד הגבוה והנמוך היה זהה, ב-2008 ירד שיעור התחלואה בקרב המעמד הגבוה באופן משמעותי (17%) לעומת המעמד הנמוך, שרשם עלייה של שישה אחוז. מדובר בפער של כ-22% בשיעור התחלואה בין המעמדות השונים בתוך חמש שנים.
חיסונים ותרופות אחרות עוברים מסלול דומה עד לכניסתם לסל הבריאות הציבורי, מה שמקשה על השכבות הנמוכות באוכלוסייה ליהנות מאותה רמת רפואה. אולם מעט מאוד פעמים אפשר לראות, בצורה כל כך פשוטה, איך עיכוב הכנסתם לסל יוצר פערים בבריאות האוכלוסייה.
"להבנתנו זוהי הפעם הראשונה בה מודגם איך הכנסת חיסון לשימוש בישראל מחוץ לסל הציבורי מביאה בשלב הראשון לפערים בהיקף הכיסוי החיסוני ובהמשך ליצירת
לטענת ד"ר בליצר, הסיבה לפערים הללו נובעת מכמה סיבות כמו החסם הכלכלי של השכבות הסובלות מעוני. "אבל יש גם את החסם הנגרם מפערים חברתיים ופערי השכלה אשר דורש הפנמה של חשיבות החיסון, הרכישה העצמאית והצורך ללכת למרפאה כדי לקבל את הזריקה, להבדיל מחיסון רגיל שניתן בטיפת חלב", אומר ד"ר בליצר.
המסקנה, לדברי ד"ר בליצר, היא לוודא שחיסונים אשר מומלצים על ידי משרד הבריאות, ייכנסו לטיפות החלב מהר ככל הניתן כדי למנוע התפתחות פערים משמעותיים ובלתי הוגנים. "החל מאמצע 2008 החיסון כבר ניתן באופן שגרתי בכל טיפות החלב", הוא אומר, "ואני מקווה שהפערים אשר נוצרו ייסגרו באופן הדרגתי עם חיסון האוכלוסייה בשנים הקרובות".