מותירים חלל ריק: סוף עידן המעבורות
אחרי 30 שנה, 134 המראות ושני אסונות בלתי נשכחים, נפרדת ארה"ב מהמעבורות המאוישות עם שיגורה של אטלנטיס בסוף השבוע
"יש חוסר נוחות מהעובדה שמעכשיו והלאה, כל פעם שנרצה להגיע לחלל נצטרך שהרוסים יקחו אותנו", אומר למעריב סטורי מאסגרייב, אחד האסטרונאוטים המעוטרים שידעה נאס"א.

המעבורת אטלנטיס. צילום ארכיון: רויטרס
מאסגרייב, האסטרונואט שלקח חלק בשש משימות שונות לחלל בין השנים 1996-1983 ושקיבל לא פחות מתשע מדליות מסוכנות החלל האמריקאית, הוא לא היחיד שיוצא בשבועות האחרונים נגד מה שנתפס על ידי רבים כתבוסתנות אמריקאית בכל מה שנוגע לחקר היקום.
"כשהנשיא קנדי נתן הנחיה להגיע לירח, זה בדיוק מה שעשינו", הוא תוקף בשיחה מביתו שבפלורידה. "כשהנשיא ניקסון אמר שצריך לטוס לחלל, היה עיכוב קטן, אבל זה בדיוק מה שעשינו ב-1981. כל מה שצריך זה חזון, תוכנית מוגדרת ואנשי ביצוע. היום אין לנו לא הנהגה עם חזון ולא אנשי ביצוע מתאימים".
134 המראות למשימות בחלל ביצעו המעבורות האמריקאיות בסך הכל מאז השיגור הראשון בשנת 1981. 132 מתוכן עברו בהצלחה. שני מקרים, הצ'לנג'ר ב-1986 והקולומביה בשנת 2003, הסתיימו באסון טרגי ובמותם של שבעה אסטרונאטים בכל פעם, ביניהם גם האסטרונאוט הישראלי אילן רמון שנהרג בהתרסקות הקולומביה.

השיגור הראשון של הקולומביה ב-1981.
צילום: רויטרס
לזנק לעתיד
בממשל האמריקאי מנסים לבלום את הביקורת הגדולה, על מה שתואר לא פעם כ"הפקרת החלל לידיים רוסיות". בין השאר הודיעה נאס"א בחודשים האחרונים על חוזה מיוחד, בעלות כוללת של 753 מיליון דולר, במסגרתו תוכל ארצות הברית לצרף אסטרונאוט אמריקאי למעבורת רוסית שתשוגר לתחנת החלל הבינלאומית 12 פעמים בארבע השנים הקרובות.
הסכם נוסף, בעלות כוללת של 3.5 מיליארד דולר, נחתם עם שתי חברות מסחריות, במסגרתו הן אמורות לטוס לתחנת החלל הבינלאומית עשרים פעם לצורך העברה ואיסוף של ציוד מחקר אמריקאי.
אלא שלא כולם מתרשמים מההסכמים החלופיים,
כשעיקר הזעם נובע מהחלטתו של הנשיא אובמה לבטל את התקציב לפרויקט עליו הכריז הנשיא לשעבר ג'ורג' בוש, ושבמסגרתו הייתה אמורה נאס"א לחזור לירח לראשונה מאז שנת 1972.
"היינו שם בעבר, יש עוד הרבה דברים לחקור בחלל", הסביר אובמה. "אנחנו רוצים לזנק לעתיד ולא לדרוך במקום", עקץ את תוכנית קודמו. בהמשך, חשף את היעד החדש והשאפתני של הגעה למאדים תוך חמישים שנה. "אני מתכוון להיות בסביבה כשזה קורה", אמר.
אלא שבארצות הברית מחפשים יעד קרוב וריאלי יותר מזה שהציב אובמה. "ההחלטה לא לחזור לירח היא מטורפת", אומרת למעריב פטרישה רייפ, שעומדת בראש המכון לחקר החלל של אוניברסיטת רייס שביוסטון טקסס. "השיגור למאדים מסוכן בצורה בלתי רגילה, אנחנו מדברים על קרינה בכמויות בלתי נתפסות ובמעבורת שייקח לה לא פחות משנה עד שהיא בכלל תגיע לשם".