בתוך ארץ אל-קאעידה: הסכנה הגוברת בתימן
פעילי ארגון הטרור מנצלים את הוואקום השלטוני בתוך תימן כדי להשתלט על עוד אזורים. כתב CNN הגיע לקו החזית של המלחמה
הם ככל הנראה יהיו ילדים, נשים וקשישים, אשר נלכדו בחילופי האש בין כוחות הממשלה והקיצונים האיסלאמים שסוגרים על עדן, העיר השנייה בגודלה בתימן.
כמו עשרות לפניהם, הקורבנות החדשים יפונו בזהירות מתוך מכוניות מרופטות, יושכבו על האלונקות ויוכנסו במהירות לניתוח.
כאשר הסטודנטים לרפואה מסייעים להם, הרופאים שמתמודדים עם פציעות שנגרמו מחומרי נפץ, פגזי טנקים, פצצות וקליעים ינסו לחסום את זרימת הדם, לתקן את העצמות השבורות ולנחם את מי שלא ניתן לנחמם.
ההמתנה היא שכואבת יותר מכל במלחמה הזו.
מלבד האחראים, כמעט כולם יכלו לראות את זה מגיע. תאונת רכבת שנגרמה מעקשנות ומשיתוק פוליטי. נשיא שאחרי 33 שנה מסרב לפרוש ואליטה פוליטית שמסרבת להפסיק את ההתקוטטות ולהתאחד כדי להציל את האומה שלה.
קילומטר משם, הטנקים של הממשלה מוסתרים מעט מאחורי ערימות סלעים. הם מגנים על עצמם לא מפני אל-קאעידה, אלא מהאזרחים עצמם. מדי כמה ימים התושבים פה, כמו תימנים בערים אחרות, קמים בזעם, דורשים מנהיג חדש, קוראים לשינוי דמוקרטי. הטנקים יוצאים, מפחידים את הקהל. מכונות הירייה מעל הצריח יורות בניסיון לפזר את המפגינים.
זה מבוי סתום מגעיל שרק הסתבך בשל הכמיהה של חלק מהאנשים להיפרדות דרום תימן מהצפון, כפי שהיה לפני שהנשיא עלי עבדאללה סאלח הצליח לכפות את האיחוד ב-1994. הסיבות לכך רבות: מרירות על המשאבים שנלקחו, תפיסות לגבי הרווחים של הצפון משדות הנפט בדרום, יריבויות שבטיות ארוכות. ויש את הצעירים שרק רוצים ממשלה טובה יותר. והממשלה, כפי שהיא, חונקת את כולם.
אל-קאעידה מנסים לנצל את המבוכה. טנקים שמכוונים לעבר אנשים אינם חופשיים לעצור קיצונים איסלאמים שמסלקים אלפי אנשים חפים מפשע מבתיהם בעת שהם מתקדמים דרך העיירות הסמוכות.
על כביש האספלט לאורך החוף שבין עדן לזינג'יבר, עורמות הרוחות את החולות. הכביש המהיר העמוס בדרך כלל נטוש, כמעט מפחיד. זו הדרך לקו החזית. עשרה קילומטרים מחוץ לעיר וניתן לראות שני טנקים חלודים.
שני חיילים, רובים תלויים על כתפיהם, ניגשים אלינו. מה אנחנו עושים, אנחנו לא יודעים שיש שם מלחמה? אנחנו העיתונאים היחידים שהם ראו. הממשלה מפגיזה, הם אומרים לנו, אנחנו ניהרג אם לא ניסע רחוק יותר.
השיחה שלנו סוריאליסטית, השיניים האדומות שלהן לועסות גת ירוק בעת שהם מדברים. "זה מאפשר לי להתרחק מהעולם", אחד החיילים אומר.
המשמעות של נסיעה רחוק יותר היא להיכנס לעולם שבו הדבר הבטוח היחיד שהוא ששום דבר לא בטוח, אזור פראי שבו מתפתח ארגון הטרור המפחיד ביותר בעולם משיטות של פגע וברח ומארבים באמצע שום מקום לעבר השתלטות על עיירות וערים, אפילו הקמת ממשל משלהם.
אולי לעוד אנשים צריך להיות אכפת מהמלחמה הזו בקצה של חצי האי ערב. אחרי הכל, זו המדינה שממנה יצאו שני הניסיונות הרציניים האחרונים לייצא טרור לארצות הברית. שניהם היו קרובים לפוצץ מטוסים שהיו בדרכם לארצות הברית, אחד מהם היה במרחק של דקות מנחיתה בדטרויט.
יצרן הפצצות של אל-קאעידה בהתקפות האלה עדיין מסתובב חופשי פה, על אף שסביר להניח שהוא לא קרוב לקו החזית. אבל הוא ואל-קאעידה יכולים לפעול ללא חשש באזורים הנרחבים של דרום תימן, בין ההרים והעמקים. ועבור חלק מהתימנים, הם נלחמים במלחמה צודקת; אלה אנשים שיש לכבד ולהגן עליהם. אחרי הכל, זו מולדת אבותיו של אוסמה בן לאדן.
בעודנו ממשיכים לסכן את המזל שלנו ואת סבלנותם של החיילים, מכוניות ואפילו אוטובוס מלא באנשים, בקופסאות ובכל טוב עוברים דרך המחסום, ונעלמים בדרך לעדן ולביטחון היחסי.
עשרות אלפים כבר עשו את המסע הזה. אישה אחת שפגשנו בעת שחיפשה מקלט בבית ספר ממוטט בעדן אמרה לנו שבנה חזר לביתם בזינג'יבר כדי להציל את החפצים האחרונים שלהם. היא אמרה שלוחמים צעירים של אל-קאעידה שקוראים לעצמם אנסר א-שריעה – תומכי החוק האיסלאמי – תפסו אותו, אמרו לו לחזור לעדן והזהירו שהם יגיעו לשם בתוך כמה ימים.
לפי הסיפורים של משפחות שפגשנו בבית החולים, אף אחד כמעט לא נשאר בזינג'יבר. אפילו הקשוחים שנותרו מאחור כבר יוצאים בעוד הקרבות מתעצמים ומניין הקורבנות עולה.
עשרות חיילים נהרגו ומטוסי חיל האוויר מטילים פצצות בלי לחשוב על כך שהם הורגים ופוצעים את האזרחים שעליו הוא אמור להגן.
תאונת הרכבת כבר התרחשה. הבעיה היחידה היא שמעט אנשים יודעים על כך כי הגישה לפינה המרוחקת הזו היא כל כך מסוכנת. הממשלה קרסה לתוך עצמה ואל-קאעידה ממלא את הוואקום הגדל.
ניק רוברטסון הוא הכתב העולמי הבכיר של רשת CNN
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם