לראשונה: הושתל איבר סינתטי בחולה
היסטוריה ברפואה המודרנית: בית חולים בשבדיה הצליח, לראשונה, להשתיל בהצלחה קנה נשימה סינתטי בגופו של חולה שסבל מגידול
רופאיו של ביינה באיסלנד ניסו תחילה למצוא תורם מתאים להשתלת קנה נשימה, אך כשזה לא נמצא, ולאור המצב הקשה שבו הוא היה נתון, פנו רופאיו לבית החולים האוניברסיטאי קרולינסקה שבשטוקהולם, שבדיה, כדי לנסות ולמצוא פתרון מהיר.
בעבר ביצע בית החולים בהצלחה השתלת קנה נשימה שהונדס גנטית ונשתלו בו תאי הגזע של החולה, אך לצורך הבסיס השתמשו בקנה נשימה שנלקח מתורם. אלא שהפעם לא היה זמן להמתין וצוות בית החולים, בראשותו של פרופ' פאולו מקיאראני, החליט כמוצא אחרון שהדרך היחידה להצילו היא לבנות קנה נשימה מאפס.
לצורך כך פנה פרופ' מקירקאני לקולג' האוניברסיטאי של לונדון (University College London), שפיתח טכניקה לבניית שלד של איברים המבוססת על ננו-טכנולוגיה. על בסיס סדרה של צילומי תלת מימד (MRI) של ביינה, שנשלחו משבדיה, נבנה בלונדון שלד של הקנה והסימפונות מחומר פולימרי מיוחד ובו מיליוני חורים מיקרוסקופיים.
השלד הוטס לשבדיה, שם הוכנס לאינקובטור ובו הושרה בתמיסה עם תאי
לפני כחודש הגיע רגע האמת, הניתוח. 12 שעות שהה ביינה בחדר הניתוח, תחילה לצורך כריתה של החלק של הקנה הנגוע בסרטן ולאחר מכן לצורך השתלה של האיבר החדש. בית החולים בשבדיה דיווח על המקרה רק לפני מספר ימים, כשביינה היה לקראת שחרור ובדרך להחלמה מלאה.
זוהי הפעם הראשונה שבה מושתל איבר סינתטי בהצלחה. קשה שלא לתהות אם רחוק היום שבו לא יהיה יותר צורך בתרומות איברים; היום שבו יהיה בנק איברים לייצור בהתאמה אישית. להשתלה שכזו יש יתרונות רבים, כמו המהירות שבה ניתן לייצר את האיבר החדש, בתוך יומיים עד שבוע. בנוסף, הוא חוסך נטילת תרופות המדכאות את מערכת החיסון ואת החשש מהדחייה של האיבר בתרומה רגילה.
"ככל שהרקמה פחות מורכבת יותר קל לעשות את זה", מסביר פרופ' אלכסנדר בטלר, ראש המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי רבין וחוקר בנושא תאי גזע. לדבריו, "הרקמה של קנה הנשימה היא רקמה לא מורכבת במיוחד לעומת לב וכבד למשל".
יחד עם זאת אומר פרופ' בטלר כי מדובר בהתקדמות מרשימה: "גם אם ייקח עוד זמן עד שיהיו איברים נוספים לשימוש קליני, נראה שהעתיד כבר פה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם