ההסתבכות החדשה של קצב: ידע על החוקרים?
שכירת חוקרים פרטיים היא אמנם אינה עבירה פלילית, אך אם יימצא שהנשיא לשעבר היה מודע להזמנת החקירה - מדובר בהפרת חוק
- קצב נחקר בחשד להטרדת עדים במסגרת משפטו בביהמ"ש העליון
משה קצב ואחיו ליאור צילום ארכיון: אריק סולטן
המחוקק רואה בחומרה את עבירת הטרדת העד, ולכן קבע בצידה עונש מרבי של 3 שנות מאסר. מטרת האיסור היא לאפשר לאדם למסור את עדותו במשטרה או בבית המשפט ללא חשש מרדיפה, הטרדה או לחצים לגבי עדותו, מצד הנחקר או הנאשם, מקורביו או שלוחיו.
בתי המשפט העניקו פירוש רחב מאוד לעבירה, כך שההטרדה יכולה להתרחש אף לאחר שהעדות נמסרה, וגם לאחר שמשפטו של הנאשם הסתיים ודינו הוכרע. גם אין חשיבות לשאלה האם העד אכן הוטרד, האם המטריד התכוון להכשיל את העדות או האם להטרדה הייתה השפעה על העדות. בית המשפט העליון אף קבע שאין הגבלת זמן לעבירה, ולכן ההטרדה יכולה להיעשות שנים ארוכות לאחר מתן העדות.
כן נפסק ש"הטרדה" מכילה גם דרכי התנהגות ומעשים שאינם בהכרח חמורים, ויכולה לכלול פנייה בדיבור או במעשה כגון פניות טלפוניות, צלצולי סרק בדלת או בטלפון, מעקבים גלויים או נסתרים, צעידה בעקבות אדם. לפני כשנתיים הורשע האנס בני סלע בהטרדת עד, לאחר ששלח מהכלא מכתב התנצלות לאישה אותה אנס, מספר שנים לאחר המעשה.
החוקרים הפרטיים חשודים גם בהדחה בחקירה
כדי להרשיע אדם בעבירה יש לבחון בעיקר האם הוא היה מודע לכך שבמעשים יש משום הטרדה של העדים. עם זאת, אין חשיבות לשאלה האם היה מודע לכך שהמעשה מהווה עבירה פלילית.
משה קצב עצמו כבר הורשע במשפטו גם בשיבוש מהלכי משפט, בכך ששוחח עם המתלוננת ל' ביחידות בלשכתו ושאל אותה על חקירתה במשטרה בעניין "חיבוק יום ההולדת", במטרה לתאם עימה את הגרסה שימסור בחקירתו.
קשה שלא להיזכר בפרשת הנשיקה של השר חיים רמון. באותו מקרה נחקר גיסו של רמון, אפרים קונדה, לאחר שהזמין חקירה פרטית נגד המתלוננת ה', כדי למצוא ראיות שיפגעו באמינותה. קונדה לא הועמד לדין לבסוף בשל הקושי להוכיח שהיה מודע לטיב הפעילות של החוקרים. הפרקליטות טרם קיבלה החלטה לגבי העמדתם לדין של החוקרים הפרטיים עצמם.
רמון עצמו, אגב, לא נחקר לאחר שהוברר כי קונדה פעל על דעת עצמו בלא ידיעתו של רמון.
לעיתים הטרדת העד מהווה גם פגיעה בפרטיות, עבירה שעונשה עד 5 שנות מאסר. החוק מגדיר פגיעה בפרטיות גם כ"בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת". הפגיעה בפרטיות תיחשב לעבירה פלילית (להבדיל מעוולה אזרחית) רק אם הפגיעה נעשתה במזיד.
במקרה זה, החוקרים הפרטיים חשודים גם בהדחה בחקירה, עבירה שעונשה עד 5 שנות מאסר. החוק אוסר להניא אדם מלמסור עדות, או להניעו שימסור עדות שקר או שיחזור בו מעדות שמסר (כפי שלכאורה נעשה כאן). אין צורך שההנעה תצלח, די בניסיון להניע כדי שהעבירה תתבצע. אם המניע השתמש באיומים והפחדה או שהבטיח טובות הנאה, עונשו חמור יותר – עד 7 שנות מאסר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם