חקירה סמויה: החזירים מושלכים באוויר ומוטחים
התעללות קשה נחשפה במשק חזירים באיווה. החקירה העלתה את נושא היחס לבע"ח בתעשיית המזון לדיון בתקשורת האמריקאית
תנאי הכליאה הקשים שבהם מוחזקים החזירים תפסו רק חלק קטן מהחקירה, ועיקרה נסוב סביב סוגי ההשחתה הגופנית שהם תוצר לוואי של תנאי הכליאה: סירוס וקיצוץ זנבות, הנהוגים בתעשיית החזירים כאמצעי להתמודד עם בעיית האלימות בין חזירים, הנוצרת כאשר מחזיקים אותם בתנאים גרועים.
סירוס וקיצוץ זנב הן פעולות הגורמות סבל עצום לחזירים, אפילו במקרים שבהן הן נעשות במיומנות ובאופן פחות גרוע. מדובר בחיתוך של איברים מהגוף, שנעשה ללא שימוש בחומרי הרדמה או משככי כאבים. לעתים קרובות ההליך אף מתבצע בצורה בלתי-מקצועית, הגורמת לקורבנות סבל רב במיוחד: מאחר שמספר מצומצם של עובדים אחראי על ביצוע של מאות סירוסים מדי יום, מקרים של עבודה חפוזה ורשלנית, העלולים להחמיר את סבלם של בעלי-החיים, הם נפוצים ביותר ולמעשה חלק מהשגרה.
קטע הווידיאו המצורף לחקירה מציג תמונות קשות במיוחד לצפייה (אפילו בקנה המידה הרגיל של צילומים מחקירות במשקים מתועשים) של חזירים שסבלו מפגיעות שונות באיברים פנימיים כתוצאה מסיבוכים שהתפתחו בעקבות עבודה גרועה מצד החקלאים.
היחס האלים כלפי החזירים התבטא גם באופן שבו העבירו העובדים את החזירים ביניהם, על-ידי זריקתם באוויר מיד ליד. כשהחוקר שצילם את התמונות התלונן בפני הממונה שלו על יחס זה, היא ניסתה להרגיע אותו במילים: "לא, הם בסדר – חזירים הם חיות מאוד קופצניות [...] זה כמו רכיבה ברכבת הרים בשביל החזרזירים".
החקירה מוסיפה ומתעדת את האופן שבו נפטרים מחזירים שמצבם הגופני התדרדר עד שכבר לא היה ערך כלכלי להחזקתם בחיים. את החזירים הללו מטיחים עובדי המשק ברצפה עד למוות.
הווטרינר הבכיר של החברה, ד"ר הווארד היל, ניסה לטעון בחשיפה מוקדמת של ממצאי החקירה בתקשורת המקומית באייווה, כי הצילומים המוצגים בחקירה מבוימים, ואינם מייצגים את הטיפול הנהוג בחזירים.
עם זאת, כאשר הסיפור זכה כבר לחשיפה לאומית בראיון למגזין טיים נסוג היל מהצהרתו המקורית ולא הכחיש שהצילומים אותנטיים, אך טען להגנתו שהם אינם מהווים בעיה מכיוון שמדובר במנהגים מקובלים בגידול חזירים לתעשיית הבשר.
אפילו על הטחת חזירים ברצפה הוא הגן בטענה כי מדובר ב"שיטה מאושרת לביצוע המתת-חסד", אם כי במקרה זה הוא טען ששיטה מאושרת זו אינה תואמת את מדיניות "רווחת בעלי-החיים" של החברה.
הטענה כי מדובר ב"מנהגים מקובלים" אכן נכונה – ההתעללות הנחשפת בחקירה אינה ייחודית לחברת Iowa Select Farms בלבד, אלא אופיינית לתעשיית החזירים. אבל ודאי שאין בכך כדי לתרץ אותה. לרוע המזל, המצב החוקי באיווה תומך דווקא בגישתו של היל: אמנם החוק אוסר על פציעת בעלי-חיים בצורה שתגרום להם סבל, אך מסייג דרישה זו ומבהיר שהיא תקפה רק כל עוד היא מתבצעת "באופן שאינו תואם את מנהגי אחזקת בעלי-חיים המקובלים". משמעות הדבר היא כי ההתעללויות המוצגות בסרטון, אכזריות ככל שיהיו, מוגנות אוטומטית על-ידי החוק באיווה פשוט לאור העובדה שהן בגדר "מנהגים מקובלים".
בהיעדר האפשרות לנקוט בפעולות משפטיות נגד תעשיית החזירים באיווה מפנה MFA את פעילותו לאפיק של ציבור הצרכנים והמשווקים. עם פרסום החקירה פתח הארגון בקמפיין הקורא לארבע רשתות סופרמרקטים גדולות בארצות הברית להפסיק את הרכישה של בשר חזיר המופק במשקים בהם מקובל לכלוא חזירות בתאים שאינם מאפשרים להן תנועה. לקריאה זו הייתה השפעה כמעט מיידית: שתיים מרשתות הסופרמרקטים שאליהן הופנתה הדרישה הכריזו שינתקו את קשריהם העסקיים עם Iowa Select Farms בעקבות החשיפה. יום לאחר מכן הצטרפה רשת נוספת להכרזה.
להצהרות אלו כשלעצמן עדיין אין משמעות רבה, שכן הרשתות לא התחייבו לניתוק קשריהן עם חברות נוספות המחזיקות חזירים בצורה דומה; וכאמור, התנאים המוצגים בחקירה אינם ייחודיים לחברה שנחקרה. גישתן הנוכחית של רשתות השיווק היא "מותר להתעלל, אבל אסור להיתפס": הן יפסיקו לרכוש בשר-חזיר ממי שמעשי ההתעללות שלו תועדו במצלמה, אבל ימשיכו לשתף פעולה עם יצרנים שאצלם לא נערכה חקירה מתוקשרת, אפילו אם הם מתעללים בחזירים בצורה לא פחות גרועה. עם זאת, התגובה המהירה מצד המשווקים מצביעה על עלייה ברגישותם לדעת הקהל בנושא פגיעה בבעלי-חיים, ועל כך שפנייה למשווקים עשויה להיות אמצעי אפקטיבי לשינוי במקרים שבהם אוזלת ידו של החוק אינה מאפשרת פעילות משפטית.
אולם אפילו אם רשתות השיווק יימנעו ממכירת בשר המיוצר בשיטות אינטנסיביות וקשות במיוחד, חשוב לזכור כי גם שיטות גידול פחות אכזריות רחוקות מלהיטיב עם בעלי החיים, והן מציעות שיפור חלקי בלבד בתנאי חייהם. שינויים מרחיקי-לכת יותר במצב בעלי החיים יתאפשרו לא על-ידי פנייה למשווקים, אלא על-ידי פנייה לצרכנים, בקריאה להימנע מצריכת בשר.
הכתבה פורסמה לראשונה במגזין אנונימוס
