אתגר נוסף של לבנון: להציל את עצי הארז
עשרות אלפים מבקרים ביער ארז הלבנון שבהרי השוף במסגרת תיירות אקולוגית. בינתיים נמצאת השמורה תחת איום שינויי האקלים
שמורת ארז הלבנון שבהרי השוף, היער הטבעי הגדול ביותר במדינה, הוכרזה על ידי אונסק"ו כשמורה ביוספרית ב-2005. על אף שהתיירות בעלייה, היערות העתיקים נמצאים בסכנה בשל השינויים האקלימיים.
"כעת יש לנו אתגר חדש עבור יער הארזים בלבנון, וזהו השינוי האקלימי", אמר ניזאר חאני, מנהל השמורה. "האיום הוא שההתחדשות הטבעית תושפע כי זרעי הארזים צריכים להיות מתחת לשלג במשך חודשיים לפחות".
חאני ציין כי יש השפעה גם על החרקים ביער. "כעת ההשפעה של ההתחממות נמצאת תחת שליטה. התפקיד שלנו, והתפקיד של המדענים באוניברסיטאות בלבנון, הוא לעקוב אחרי השינוי האקלימי ביערות", אמר. "אנחנו מקווים שבשנה הבאה יהיו יותר שלג ויותר גשם כדי לצמצם את ההשפעה".
השמורה מנסה להעלות את המודעות לגיוון הביולוגי בקרב המבקרים שמגיעים ובקרב הקהילה המקומית, כולל בתי ספר ומקבלי החלטות.
"התיירות האקולוגית נועדה להעלות את המודעות, ואנחנו תמיד מדברים עם המבקרים על החשיבות של אזורים מוגנים, החשיבות של יער הארזים והחשיבות של הגיוון", אמר חאני. "אנחנו מאמינים שאם אתה מכיר משהו היטב, אתה יכול להגן עליו. אם לא, אתה לא יכול להגן".
לשמורה הגיעו 40 אלף מבקרים בשנה שעבר, 65 אחוז מתוכם לבנונים ו-35 אחוז זרים. השנה מצפים להגיע ל-50 אלף מבקרים. "כעת יש לנו את היכולות לקבל את כל האנשים האלה", ציין חאני. "כעת יש לנו את התשתית, יש צוות מקצועי שמקבל את האנשים עם השפעה מינימלית על הטבע ועל הגיוון".
הכפריים ביער יכולים למכור במסגרת התוכנית לתיירות אקולוגית 42 מוצרים מתוצרת בית, החל מדבש וריבת אגוזים, צמחי מרפא ושמן זית.
"קרוב ל-40 נשים מרוויחות מהתוכנית הזו. העלינו את ההכנסה שלהן והן עובדות על בסיס עונתי כדי להכין את כל המוצרים האלה", אמר חאני. "בנוסף לנשים, יש לנו גם כוורנים. הם שמו את הדבורים שלהן בשמורה ובסוף העונה מקדמים את הדבש שלהם פה".
במהלך שנות מלחמת האזרחים, מנהיג המיליציה הדרוזית ואליד ג'ומבלט חפר שוחות סביב היער וטמן מוקשים כדי להגן עליו מפני חוטבי עצים ומיליציות יריבות. "היה לנו מזל גדול. זו הייתה דרך מוזרה, אבל היה קשה במהלך מלחמת האזרחים, היה בלגן", הסביר חאני.
אחרי הכל, לעצי הארז יש מקום של כבוד בהיסטוריה הלבנונית, כמו גם על דגל המדינה. העצים זכו גם לפרסום בעולם העתיק והם הופיעו בפואמה "עלילות גלגמש" שנכתבה לפני קרוב ל-3,000 שנה, כמו גם בתנ"ך ובקוראן.
רימה מקתבי היא מגישת התוכנית "בתוך המזרח התיכון" ברשת CNN.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם