בעל הבית משתגע: רפורמת הדיור בקובה
עד סוף השנה ייכנסו בקובה לתוקף חוקים אשר יאפשרו רכישה ומכירת בתים באופן חוקי. אלא שהרפורמה גם עלולה להוביל לנזקים רבים
פקידים רשמיים בשלטון הקובני אומרים כי עד סוף השנה ייכנסו לתוקף חוקים חדשים, שיאפשרו לקובנים לקנות ולמכור בתים באופן חוקי. וכך, בתים שאיש לא העריך את שוויים באופן רשמי במשך חמישה עשורים, יהפכו פתאום לנכסים, ויישפטו לפי ערכם בשוק.
כבר כעת, עוד לפני כניסתם לתוקף של החוקים החדשים, באתרי אינטרנט בקובה מופיעות מודעות מציעות דירות ובתים. והמחיר? מגוון. החל מ-5,000 דולר עבור דירה קטנטנה בהוואנה, ועוד הרבה מעבר ל-120 אלף דולר לבית גדול באזורים היותר מבוקשים במערב העיר.
אין ספק, זו רעידת אדמה של ממש. אמנם 85 אחוז מהקובנים הם הבעלים של בתיהם, אך עד עתה לא ניתן היה למכור ולקנות בתים, והשיטה החוקית היחידה מזכירה את זו הנהוגה בקיבוצים - אתה עובר דירה, מישהו נכנס לדירה שאתה מפנה, אבל כסף לא מחליף ידיים.
כעת הכל ישתנה. החוקים הליברליים - יחסית, כמובן - יאפשרו בבת אחת למיליוני קובנים להחזיק נכס אמיתי, על אף שעדיין נותרו בחוק מגבלות שנועדו למנוע מהאזרח לצבור רכוש אישי. ומה שאולי יותר חשוב: החוקים החדשים צפויים רק להאיץ תהליכים שכבר כעת מתרחשים בעיר, כאשר כוחות השוק מסדרים מחדש את השכונות בהוואנה לפי הגזעים והמעמד הכלכלי.
שכונות היוקרה של עיר הבירה עברו את המהפך הראשון בעקבות עליית קסטרו לשלטון בשנת 1959. אז, משפחות מבוססות מהמעמד הבינוני נמלטו מהאי, והממשלה השתלטה על בתיהם. חלק מהם הפכו לבנייני משרדים ממשלתיים, לבתי ספר ולעסקים בבעלות ממשלתית. אך בתים רבים גם נמסרו לידי משפחות קובניות חסרות בתים משלהן.
על אף שבמשך כל השנים שכונות מסוימות לא איבדו את מעמדן האליטיסטי, עדיין השכונות של הוואנה הפכו להרבה יותר הטרוגניות, כאשר אנשים מגזעים שונים ומרקע חינוכי ומקצועי שונה התגוררו דלת ליד דלת.
עם זאת, במהלך עשרים השנים האחרונות הקווים המפרידים בין השכונות החלו לבלוט יותר ויותר, בעיקר בגלל עסקאות נדל"ן שהתבצעו בשוק
"זה הכל עניין של כסף", אומר קויולה. "יש את הוואנה שבה אנשים מדברים בטלפונים סלולריים ונוהגים במכוניות קוריאניות, ויש את הוואנה שבה אנשים נאלצים ללכת ברגל, ואם הם יכולים - הם ייקחו אוטובוס".
לדבריו, קובנים שמרוויחים כסף במטבע זר או שמקבלים כסף מקרובי משפחה מעבר לים, ימשיכו לחפש בתים באזורים היוקרתיים בהוואנה, כמו ודאדו ומירמאר. לעומת זאת, משפחות עניות מבחינה כספית, אך עשירות בנכסים - כתוצאה מחלוקת הבתים שביצע קסטרו - יתפתו ככל הנראה למכור את הנכסים ולעבור לגור באזורים זולים יותר בפאתי העיר.
קויולה מוסיף שהיות ורוב הקובנים שעזבו את המדינה במשך השנים הם לבנים, הכספים שהם שולחים בחזרה לעיר מגיעים מן הסתם לידיהם של הקובנים הלבנים. לדבריו, הדבר צפוי רק להעמיק את הפערים הקיימים, וההבדלים בין השכונות יהיו גדולים יותר. אמנם הממשלה לא צפויה לאפשר לקובנים החיים בחו"ל לרכוש נכסים בגלוי, אך חלק מהם יעשו זאת דרך קרובי משפחה או מתווכים אחרים.
מהפכת הדיור הצפויה עלולה לגרום גם לתופעה של הומלסים, תופעה נדירה בשיטה הסוציאליסטית של קובה, שבה, לפחות רשמית, לכל משפחה מובטחת קורת גג. עם כניסתם לתוקף של החוקים החדשים, קיים חשש שעל משפחות הזקוקות למזומנים יופעלו לחצים למכור את הבית. החוקים אמנם נועדו למנוע זאת, אך בקרב הפקידים הממונים על הדיור בקובה תופעות של שוחד הן שכיחות ביותר.
ויש גם צד אחר. כשהקובנים יתחילו להתרגל לעובדה שהבית שלהם הוא נכס, הם ירצו להשקיע ולשדרג את הנכסים, מה שיסייע לשקם את הפנינים הארכיטקטוניות של העיר. "אנשים ישפצו את ביתם כדי למכור אותו במחיר גבוה יותר, והוואנה תהיה שוב עיר יפהפיה", אומר ליאונרדו ליבה בהתלהבות.
ליבה מחפש דירה, ולכן הגיע ל"שוק הנדל"ן" של הוואנה - מקום מפגש בלתי רשמי לאורך שדרות פראדו בעיר, שבו קובנים המחפשים להחליף בית יכולים לבדוק הצעות. בדרך כלל, עסקאות כאלה כוללות גם סכום כסף מתחת לשולחן.
במשך השנים, רבים מהבתים היותר מפוארים של הוואנה עברו שינויים על מנת שיוכלו לאכלס כמה משפחות, או כדי שישמשו משרדים של חברות זרות. כעת הארכיטקט קויולה חושש שתחול הידרדרות במצב של אותם בתים, שכן הקובנים שייקנו אותם צפויים לחסוך בשיפוצים, ולהשתמש בחומרים זולים.
לכן, לדבריו, הבום הנדל"ני הצפוי יכול גם להנחית מכה ניצחת למורשת הארכיטקטונית המתפוררת של העיר. "אין לנו מנגנון של חברה אזרחית אמיתית שיכול למנוע את התופעה הזו", הוא אומר. "הדרך היחידה לגרום לתושבים להיות מודעים לחשיבות של שימור הבתים היא להפוך את הבתים לשווים יותר".
"אני יכול רק לצטט מישהו שהגדיר את המצב בצורה קולעת", הוא מוסיף. "הוא אמר:'אם לא יחולו שינויים, הוואנה תקרוס. ואם כן יחולו השינויים - היא תיקרע לגזרים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם