"לשתף את הציבור בהחלטות הממשלה"
בדיון של ועדת טרכטנברג המליץ היו"ר לממשלה לקיים ערוץ הידברות פתוח עם אזרחי המדינה. "זהו שחר של יום חדש לשיח הציבורי"
בישיבה הששית הפומבית של ועדת טרכטנברג התמקד הדיון ביוקר המחייה בישראל. בדיון השתתפו היו"ר פרופ' מנואל טרכטנברג, אייל גבאי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אסתר דומיניסיני, מנכ"לית המוסד לביטוח לאומי, הכלכלנית ד"ר טלי רגב ואשת החינוך ד"ר רביעה בסיס ומולם 17 נציגי ארגונים ונציגי ציבור.
ישיבת צוות טרכטנברג צילום: פלאש 90
יו"ר הוועדה אמר עוד כי הוא מתכוון להמליץ בדו"ח כי דרך העבודה באמצעות שימועים פומביים ושיתוף הציבור תשמש באופן קבוע ביחסי הגומלין בין הממשלה לציבור. הדיון השישי הפומבי של ועדת טרכטנברג הוא האחרון שמקיימת הוועדה במתכונת שהיתה עד כה.
נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש הציג נתוני מחקר לפיהם ההוצאות החודשיות של משפחות בישראל, ובהן שני הורים ושני ילדים, חורגות מההכנסות בכל שכבות מעמד הביניים: בעשירון התשיעי מגיע הגירעון המשפחתי החודשי לכ-300 שקל ואילו בעשירונים החמישי והשישי ובעיקר בפריפריה חורגות הוצאות המשפחות ביותר מ-1,500 שקל מדי חודש.
"הבעיה העיקרית היא יוקר המחייה," אמר ברוש, שהציג בפני הוועדה את תוכנית התאחדות התעשיינים לפתרון הבעיה, בהיקף כולל של 11 מיליארד שקל. התוכנית כוללת הפחתת מע"מ על מוצרי יסוד, סיוע בעלויות דיור, הוזלת הארנונה העירונית, הוזלת החשמל, הדלק והמים, הפחתת הריכוזיות על ידי תמיכה בעסקים קטנים, הפחתת שווי השימוש ברכבים פרטיים, סבסוד גני ילדים בגילאים 2-4 והכפלת תקציב מס ההכנסה השלילי. מנגד הוא הציג את המקורות לתוכנית: הכנסות שיבואו כתוצאה מהגדלת היקפי הבניה, הקפאת ההפחתה במס החברות והוספת שתי מדרגות מס נוספות, על משכורות שמעל 80 אלף שקל ומעלה 150 אלף שקל.
ברוש הזהיר מפני הכוונה להגביר את התחרות באמצעות יבוא מתחרה ואמר כי קרוב ל-40 אלף איש עלולים לאבד את עבודתם כתוצאה מכך.
עניין רב משכו דבריה של רחל עזריה, חברת מועצת העיר ירושלים וממארגני מחאות העגלות, שביטאה את הקשיים והמצוקות של הורים צעירים בישראל, בהם עלות המחייה וגידול הילדים, שעות העבודה שאינן חופפות לשעות הלימוד, אי השוויון בין חילונים לחרדים ועוד. היא אמרה כי מרבית חבריה ובני גילה כבר אינם מתגוררים בישראל בגלל התחושה ש"אין אופק בישראל".
ההצעות שהעלתה עזריה, כללו בין השאר חינוך חינם מגיל 0 עד 3, הארכת יום הלימודים עד 16:00, החזרת תקציבי החוגים למת"נסים, הארכת חופשת הלידה בתשלום לחצי שנה ופיקוח על מוצרי יסוד לתינוקות. היא אמרה לחברי הוועדה: "חשוב שיהיו לכם המלצות שישפיעו על כל משפחה בישראל, כי אחרת יתברר שאין שום משמעות למחאה הזו, ואנחנו נלמד מאות אלפי אנשים בישראל שיש נתק מוחלט בין המנהיגים לבין הציבור".
מנכ"ל משרד ראש הממשלה גבאי הגיב: "כאבא לחמישה ילדים בגילאים האלה אפשר להזדהות עם כל מילה שלך" ואילו פרופ' טרכטנברג אמר: "אני יכול לאשר, שיש לנו אוזן כרויה לנושא הזה."
פרופ' דן בן דוד, מנהל מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בירושלים התריע כי בתחום פיריון העבודה, ישראל נמצאת בנסיגה מתמשכת לאורך 35 שנים: "יש שתי מדינות בישראל - אחת בחזית הידע והשנייה המהווה משקולת על כל השאר כיוון שהיא לא מקבלת תנאים וכלים להתמודד במשק מודרני". לדבריו, הפתרון עובר בשני תחומים: החינוך, שכן רמת החינוך בישראל היא מתחת לכל 25 המדינות הרלוונטיות, והתשתיות, שבה ישראל מפגרת בשיעורים ניכרים אחרי מדינות קטנות כמו בלגיה, שווייץ והולנד. "ככה לא בונים מדינה," אמר.
פרופ' ערן ישיב מאוניברסיטת תל אביב הציג גישה שונה לשמירת המסגרת הפיסקלית: "אפשר לעשות שינוי של המסגרת תוך מעבר משיווי-משקל אחד לשני ואז לשמור על המסגרת הפיסקלית", אמר. ישיב התריע שדפוסי העבודה במגזרים החרדי והערבי חייבים לעבור שינוי שכן בתוך 20 שנה הם יהוו כ-40% מהמשק: "השתתפותם הנמוכה היא שיוצרת את המחאה היום כי נוצרת קבוצה קטנה יותר ויותר שנושאת בעול והם כבר חשים בזה היום".
אלי אלאלוף, מנכ"ל קרן רש"י,
אמר כי הבעיה של ועדת טרכטנברג היא עודף מומחים וכלכלנים ופחות אנשים שידעו לתת פתרונות לבעיות אקוטיות ומיידיות. הוא קרא לחזק את הפריפריה, דבר שייתן לדבריו תוצאות מיידיות, להסדיר את הטיפול בגיל הרך תחת אחריות משרד החינוך ולהעניק הקלות לגיוס כספי תורמים כדי לעודד כניסת כספי פילנטרופיה נוספים.
מחר מתוכנן מפגש שביעי ואחרון במתכונת של שולחן עגול בו יוכלו נציגי הציבור להשתתף בדיון ולא להסתפק בהצגת עמדותיהם. לאחר מכן תתרכז הוועדה בגיבוש המלצותיה: "ממחר אנחנו נכנסים לבונקר ועובדים, ואנחנו מקווים לעשות את העבודה נאמנה", אמר טרכטנברג.
הוא התנצל על המגבלות שהביאו את הוועדה להסתפק במספר קטן של דיונים פומביים ואמר כי הגיעו לוועדה כ-5,000 פניות מהן כ-700 מלוות בניירות עמדה ובקשות להשתתף בישיבת הוועדה. "אני מודע שיש רצון בציבור להשתתף בדיון אבל אם היינו ממשיכים בפעילות הזו, זה היה בא על חשבון העבודה המקצועית הממשית. המתכונת הזו מיצתה את עצמה ועכשיו נצא לדרך העבודה המקצועית".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם