צרמוניה ואמוניה: כשחומרים מסוכנים נמצאים במרחק יריקה
השכנות בין הקניון החדש בעכו למפעל עתיר אמוניה היא הסימפטום. בברדק התכנוני כל אחד עלול לגלות שהוא גר ליד הר חומרים מסוכנים
לא הייתה לי תשובה חד משמעית עבורו. לפני שבוע פרסמנו את תמצית סיפורו של הקניון שאמור להיות מקדש השופינג החדש של עכו. על אף התנגדותו החריפה של המשרד להגנת הסביבה, הקניון נבנה קיר אל קיר לצד המפעל הוותיק של גלידות "שטראוס". וכך, במרחק מטרים ספורים מהקונים והמבלים, מאוחסנים 17 טון אמוניה המשמשים בתהליכי הקירור של המפעל. לתושבי הצפון, שמכירים בעל פה את תרחישי האימה הנוגעים למיכל האמוניה הענק בנמל חיפה, אין צורך להסביר מה עלול לקרות כשאמוניה יוצאת משליטה.
הקניון של עכו לא לבד. הקרבה בין מפעלים המחזיקים ריכוזים גבוהים של חומרים מסוכנים למבני ציבור ושכונות מגורים היא בעיה כלל ארצית, שטורדת את לילותיהם של בעלי תפקידים במשרד להגנת הסביבה ובפיקוד העורף. מכל אמוניה, כמו למשל זה של גלידת "קולורדו" בנתיבות, שמשמש להכנת גלידה בימי שגרה, עלול להפוך לאיום אסטרטגי בעזרתה האדיבה של רקטת אויב.
בעלי המפעלים מתוסכלים: ברוב המקרים הם היו שם קודם. תנופת הבנייה קירבה אליהם את השכונות, את הקניונים ואת אולמי השמחות, ועכשיו מטיחים בהם שהם מסכנים את שלום הציבור. כשמשפחת שטראוס הקימה את מפעל הגלידות המיתולוגי בעכו (שכיום נמצא בבעלות "יוניליבר"),
בעכו יש כאלה שלא מבינים על מה המהומה. "מעבר לכביש גרים אלפי אנשים", אומר רפי לוזון, סגן ראש העיר. "אם האמוניה לא מסכנת אותם כשהם יושבים בבית, למה היא מסוכנת כשהם נכנסים לקניון? ". שאלה טובה. במשרד להגנת הסביבה משיבים שחטאי העבר לא מצדיקים את אלה של ההווה והעתיד. העובדה שהתכנון הכושל שלאורו התפתחה המדינה - או שמא חוסר התכנון - גרם לכך ששכונות מגורים נמצאות בסמיכות בעייתית לריכוזי חומרים מסוכנים, לא אומרת שצריך להוסיף סיכון על סיכון.
בתחום החומרים המסוכנים אין שחור ולבן; שם המשחק הוא הסתברויות וניהול סיכונים. בישראל איש לא יפנה שכונה קיימת בגלל הקירבה למכל אמוניה, כשם שלא ממהרים לסגור מפעל ותיק ולשלוח מאות עובדים ללשכת האבטלה. אפשר לדרוש מהמפעל עוד ועוד מיגונים (בגלידות שטראוס אכן השקיעו בשנים האחרונות סכומים לא מבוטלים בהפחתת הסיכונים הסביבתיים), אבל כל עוד לא התרחש אסון, השכונה והמפעל יצטרכו להמשיך לחיות כתף ליד כתף. אבל זה עוד לא אומר שאל תוך הקוקטייל הנפיץ הזה מוכרחים להוסיף גם קניון.
מעבר לוויכוח בין אנשי המקצוע על מידת הסכנה הכרוכה בקרבה בין הקניון למפעל - במשרד להגנת הסביבה טוענים שהיא רבה, במכבי האש דווקא מרגיעים - מה שמטריד היא דרך קבלת ההחלטות שאפשרה את הקמת הקניון. נציגי המשרד להגנת הסביבה התנגדו לתוכניות כבר מהדיון הראשון בוועדה המקומית. אלא שבראש הוועדה המקומית יושב ראש העירייה, שמעון לנקרי, וראשי ערים, מטבע בריאתם, חושקים בארנונה השמנמנה שמניבים מרכזי קניות גדולים. או כפי שלנקרי אמר לעו"ד אלונה שפר-קארו, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה: "אתם לא תעצרו את הפיתוח של עכו".
בתוכנית המקורית הייתה למשרד להגנת הסביבה זכות וטו על אכלוס הקניון. רגע האמת הגיע, הבנייה הסתיימה ואנשי המשרד עדיין עמדו במריים. ביום ראשון שעבר התכנסה הוועדה המקומית לדיון מכריע, שבסיומו התקבלה החלטה יצירתית: זכות הווטו של המשרד נשללה. "במקום להתמודד עם הבעיה", אומרת שפר-קארו, "החליטו להיפטר מהשליח". ביום שלישי כבר נערך אירוע הפתיחה החגיגי של הקניון, ואלפי עכואים נהרו פנימה.
חשוב לציין שהנהלת הקניון - ועל זה מסכימים גם במשרד להגנת הסביבה - הצטיידה בכל מערכות המיגון וכיבוי האש האפשריות. הבעיה, כאמור, היא לא מקומית - אלא לאומית. הבעיה היא שבחוק התכנון והבנייה אין שום סייג הנוגע לקרבה בין מבנים מתוכננים, ציבוריים או פרטיים, לריכוזי חומרים מסוכנים. בישראל אין מניעה להקים גן ילדים בצמוד למפעל פצצות. במשרד להגנת הסביבה מודעים לגודל הברדק, ולאחרונה סיימו לנסח חוזר מנכ"ל המבוסס על סטנדרטים המקובלים במערב, ומגדיר את טווח הביטחון עליו יש לשמור מריכוזי חומרים מסוכנים. אז יש הנחיות, אבל השאלה אם מוסדות התכנון יספרו אותן. על פי ההנחיות, המרחק המינימלי מריכוז גדול של אמוניה אמור להיות לפחות מאה מטר. בקניון החדש בעכו יש בערך שישה.
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם