בגלל 50 אלף ש"ח: צער בע"ח בר"ג בסכנה
כבר 67 שנים המקום הרעוע מספק מפלט והצלה למאות כלבים וחתולים מדי שנה. אם הכסף לא יגויס - השערים יסגרו
הכלבים עלולים להיפגע צילום: יהונתן שאול
כסף קטן
מדובר בכסף קטן, גרושים במונחים של תקציביים ציבוריים, אבל זו המציאות של עמותות בעלי החיים בישראל 2011. המשבר של 2008 גרם לכרסום בתרומות שמורגש עד היום, ידן של הקרנות קפוצה מבעבר. במקביל, יותר ויותר ישראלים מתייחסים אל הכלב כאל חפץ שהיום מאמצים ומחר זורקים, כשנהיה מעט צפוף בגלל הצטרפות תינוק למשפחה או סתם כשהכלב מזדקן. התוצאה: התפוצצות אוכלוסין במתקני העמותות, ווטרינרים עירוניים שנאלצים להמית כלבים בסיטונות.
כמה סמלי: מול המתקן העלוב שבפתחו אנשים מניחים מדי לילה קופסאות עם כלבים וחתולים בני יומם, מתנשאים מגדלי תל אביב המשוישים, עם הסקווש והספא וכל מה שתרבות השפע יודעת להציע. כן,
ברור, אלה "רק" בעלי חיים, אבל ההשקעה הממשלתית האפסית ברווחתם היא לא רק סימפטום ליחס שמפגינה המדינה כלפי אוכלוסיות חסרות אונים, אלא גם חוזרת אלינו כמו בומרנג: בהיעדר תקציבים לסירוס ולטיפול, כלבים נטושים חוברים ללהקות משוטטות ומסוכנות, ורחובות ישראל מתמלאים במיליוני חתולים אומללים.
בכסף קטן ניתן לפתור בעיה גדולה, אבל הסכומים האלה לא מוקצים בתקציב העירוני או הממשלתי (עיריית תל אביב, למשל, תומכת בבית המחסה ב-15 אלף שקל בשנה, ומעניקה לו פטור מארנונה). בצר לה, פונה המנהלת דברה לקבץ נדבות. מי שמעוניין לתרום, יכול לעשות זאת טלפונית בכרטיס אשראי (מורן 054-2031977), ובשלל דרכים שמפורטות באתר העמותה.
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם