מה הסיפור? הפועל מתרחקת מגוטמן
בית"ר, נכון להבוקר, היא סיפור הצלחה. הקבוצה הרזה הזו, הצליחה לקחת גדי מכאן ועז משם, ובעיקר את הרוח של יובל נעים, והעמידה משהו ראוי. לעומתה, הפועל ת"א היא סיפור לא ברור - משחקת יותר טוב ממכבי חיפה, אבל הרבה פחות טוב ממכבי ת"א
צילום: דודי ויזגאן. עריכה: גלעד לוסטיג
פעם זה היה ששון שם-טוב, ועכשיו האחים ששון שפתחו כיס, העבירו את פורטיז'ו והבן אדם עלה בהרכב. לא יודע כמה זמן תימשך ההתלהבות שם, אבל בליגת הבלאגן הזו בית"ר יכולה להשתלב יפה. סוס שחור וצעיר שלא רק יעשה בעיות אלא יקצור סימפטיה.
במשך דקות ארוכות בית"ר היתה טובה, מעניינת ויצירתית יותר. אפשר היה לראות שנעים חשב היטב היכן להפתיע ולשבש לדרור קשטן את סדר היום שלו. נעים קיבל את הזדמנות חייו, להיחלץ מקריירה בשוליים בגזרת המכתש-דוחא-אורווה ולהיאחז בשולי התהילה. ברור שאם בית"ר היתה בעידן ארקדי, נעים היה מגיע לטדי רק עם הכח, וגם זה במפגש גביע. אבל הוא חטף את ההזדמנות, התחבר מהר ומגיעה לו מילה טובה מאוד.
נכון לעכשיו הפועל ת"א היא סיפור לא ברור. משחקת יותר טוב ממכבי חיפה, אבל הרבה פחות טוב ממכבי ת"א. מה שבטוח, היא לא מתקרבת לעידן גוטמן. אני אפילו לא מדבר על סגנון המשחק, הסדר והמבנה שנעלמו. הדמיון בין הפועל שגרמה לליון לחלץ ממנה תיקו 2:2 לאוסף האקלקטי מאתמול מקרי בהחלט.
התשואות הסוערות לסלים טועמה, לא שחקן מרכזי
העונה שאי אפשר בלעדיו, הן איתות ברור לקשטן להפסיק עם השטויות שלו, עם משחקי הכבוד בהם הוא מרוכז, ולהתחיל לעבוד כי איוניר והדור מיכות וכל מכבי ת"א הפסיקו לשמש תפאורה או קונוסים. אלמלא טוטו תמוז בהתגנבות יחידים והדחיקה של דמארי, זה היה נגמר בתיקו שווה לכל נפש. כי בית"ר לא היתה ראויה להיענש, והפועל לא היתה שווה את הפרס הזה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם