ספרדי כפול
ישראל צריכה להפיק שני לקחים מהמשבר בספרד: אין כלכלה יציבה ללא בנקאות איתנה, ובשביל רפורמות יש לפסוח על הבנקים

החשש היה שקריסת הבנקים בספרד תגרור אותה בפועל למצב של חדלות פירעון ולתגובת שרשרת באירופה כולה. תסריט זה הוא הדבר האחרון שהיה חסר לשרי האוצר האירופאים, ערב הבחירות החוזרות ביוון, שנועדו להכריע לאן מועדות פני המדינה.
בעוד ראשי המערכת הפוליטית הספרדית בוחרים להעלים את הבושה ולהודות במצבם הרעוע, אצלנו ברוך השם זה עדיין לא קרה. הבנקים יציבים ועומדים על תלם הפיננסי בזכות פיקוח חסר פשרות של בנק ישראל.
באיזון הקדוש בין יציבות הבנקים לבין רווחת הצרכן הישראלי, בוחר נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר ביציבות. באיזון העדין בין רווחיות בעלי המניות לבין חוסנה של המערכת, מעדיף הנגיד את החוסן הפיננסי.
המשק הישראלי משווע לבנקאות יציבה כדי להבטיח את צמיחת המשק ואת גורל כספי הפיקדונות בהיקף 850 מיליארד שקל השוכבים בבנקים. אצלנו בישראל אין ביטוח פיקדונות. במקרה של קריסת בנק, כספי החילוץ יגיעו במישרין מקופת האוצר המרוששת ולא מאחת מקרנות החילוץ של האיחוד האירופי.
פישר אכן עושה כל מאמץ על מנת שבמשמרתו, שתסתיים בעוד שנתיים, לא ייפול שום בנק. חוק בנק ישראל קובע במפורש את אחריותו ליציבות המערכת הפיננסית. כל אלה אינם מונעים מ"חסידי הרפורמות" להמליץ בשם "הריכוזיות," "הגדלת התחרותיות" ו"התייעלות המערכת" על ניסויי מעבדה הכוללים את פירוק הלגו הפיננסי והרכבתו המחודשת במתכונת מהפכנית.
כשהניסוי ייכשל, אף אחד מהממליצים לא יהיה בסביבה כדי לשלם את המחיר. מי שבכל מקרה משלה את עצמו שפיטורי עובדים בבנקים הם שישפרו את רווחת הלקוחות - טועה ומטעה. כספי החיסכון, אם יצטברו, יישארו בכיסי הבנקאים ולא יגולגלו לצרכן.
יציבות הבנקים חשובה לנגיד, אך למרות זאת הוא גם מביא בחשבון את רווחת הצרכן. רבים שכחו
פרופ' פישר מבין היטב את תוצאות הפאניקה במקרה שאחד הבנקים יתחיל להתנדנד. כפטרון המערכת הבנקאית הוא ניחן במשקל סגולי איכותי כדי להתייצב ולומר בכל הזדמנות שאסור לסכן את יציבות הבנקים. הוא אינו זקוק לתוכנית החילוץ הספרדית כדי להבין את גודל הקטסטרופה אם מישהו יתייחס לבנקאות כמשחק בצעצוע. הסיכוי שהבנקים יחוו בעידן הנגיד הנוכחי את הטראומה שעברה על חברות הסלולר הוא אפסי.