החשוד בדריסת לי זיתוני: "אני לא יודע אם אשוב לישראל"
קלוד איזק תיאר בשיחה מפריז את המציאות שהוא וחברו לנסיעה חווים מאז אותו בוקר קטלני ביום שישי האחרון שבו דרסו על פי החשד את הצעירה. "עשינו טעות גדולה, אבל לא בכוונה. בשבילנו זה סוף העולם, כי נשאר עם זה כל החיים". הוא סיפר גם כי נמלט מחשש לעונש מאסר כבד ואמר: "מה נעשה? החיים שלנו מתו"
לוייתה של לי זיתוני בקיבוץ נווה אור, היום צילום: יגאל לוי
בהמשך הוא גם הביע צער על האירוע: "אני רוצה להגיד לכל ישראל – סליחה. עשינו טעות גדולה אבל לא בכוונה. זה תאונה. אני יהודי, אני מתפלל כל יום, מניח תפילין. לא יודע למה אלוהים נתן לי לעשות דבר כזה". גם להוריה של זיתוני העביר פנייה אישית מטעמו ומטעם שותפו לפשע: "אני רוצה שהמשפחה של הילדה שיידעו שזו תאונה. אנחנו רוצים ללכת ולהסביר להם כמה כואב לנו גם".
איזק אף ציין כי את הכאב על המעשה שעשה הוא יחווה לכל חייו. "מה אנחנו יכולים לעשות היום? אנחנו לא יודעים. אנחנו נשארים עם זה עד סוף החיים שלנו. הרגנו אשה יהודיה, בת 25, בשבילנו זה סוף העולם, החיים שלנו מתו, אבל מה אנחנו יכולים לעשות?".
למרות הניסיון להצדיק את הבריחה וההימלטות משלטונות ישראל, כשנשאל איזק האם בכוונתו לשוב ארצה אמר: "אני לא יודע אם אני אחזור לישראל".
זיתוני נקברה: "היית הדבק שהחזיק אותנו"
מוקדם יותר הערב הובאה זיתוני למנוחות בקיבוצה נווה אור שבעמק בית שאן. כאלף בני אדם ליוו אותה בדרכה האחרונה ולבית הקברות הקטן הגיעו גם קרובי משפחתה של זיתוני שטסו ארצה מבריטניה וארצות הברית כדי לחלוק לה כבוד.
אמה של לי, קייט, נשאה הספד באנגלית. "את התינוקת שלי, הצעירה במשפחה", אמרה. "מההתחלה היית האוויר הצח שלנו: מלאת אנרגיה, צחוק מתגלגל, חיוכים אינסופיים והעיניים המדהימות שלך, הכחולות, העמוקות, שאמרו כל כך הרבה".
"את היית הדבק שהחזיק ביחד את משפחתנו", ספד לזיתוני אחיה, יניב. "אני זוכר את שיחת הטלפון האחרונה בחמישי בערב. התקשרתי לשאול לשלומך ואמרת שאת באוטובוס בדרך לת"א. אני אמרתי לעצמי: מזל שזה
אוטובוס, כי תמיד כשנסעת באוטו הגעת למקומות שכוחי אל".
"אנחנו פה אבודים", הוסיף האח. "אנחנו זקוקים לך יותר מתמיד, תדריכי אותנו בדרך האפלה שנכנסנו אליה. רק אתמול, יום אחרי מותך, גיליתי שזכית במלגה לרפואה וכל עתידך היה פרוס לפנייך. למרות גילך הצעיר הצלחת להשיג מטרה, מטרה שמבוגרים בהרבה לא מצליחים למצוא כל חייהם".
"הגרון נחנק מדמעות שזועקות", ספדה פנינה, דודתה של לי. "איזה שילוב מופלא היית של איציק וקייט (ההורים). לא תוכלו לתת את המתכון המדויק איך עושים את זה, תערובת אנגלית-מצרית יקרת ערך. לא אשכח איך לי נהגה לשים פתק ליד קבריהם של סבה וסבתה, אותם בקושי הכירה, כשהייתה בת עשר", נפרדה ממנה הדודה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם