רבע נחמה

מתקרב התאריך בספטמבר, ובטורי הדעות בישראל מתנהל פסטיבל של אימה והכאה על חטא שממנו עולה הרושם שממשלת ישראל היא הסרבנית, ואילו הפלסטינים תאבי שלום

אראל סג''ל | 19/9/2011 5:09

תגיות: הכרזה על מדינה פלסטינית

"בקרוב יהיו הז' ידים שותים את דמו של העם", התנבא בשנת 1873 הסופר הרוסי הדגול פיודור דוסטויבסקי, ופרס ב"יומנו של סופר" את דעתו המפורטת בנוגע לתפקיד המלוכלך שהיהדות הבינלאומית ממלאת בכלכלה, במדינאות ובחיי הרוח.

הנה, רק לאחרונה התפרסם תרגומה החדש של נילי מירסקי ל"אחים קרמזוב". הזדמנות לתהות כיצד סופר גאון, בעל ראיית נפש רגישה חודרת כליות ולב, אדם שכולו חמלה לחלכאים והנדכאים, היה בעת ובעונה אחת אנטישמי שפיו קצף ריר של שנאה יוקדת. בשנת 1877 פרסם דוסטויבסקי את האני מאמין שלו נגד היהודים והיהדות, ובמרכזו הטענה כי מהות החוויה היהודית היא"הצימאון לרוות זיעתנו ודמנו".

אחד העם (אשר צבי גינצברג), מראשי הוגיה של הציונות הרוחנית, השיב לדוסטויבסקי ודומיו במאמרו המפורסם "חצי נחמה". על פי אחד העם, אפילו היהודים שכבר קיבלו על עצמם את עלילות הגויים שלפיהן היהודים שקרנים, נוכלים, חלאות המין האנושי וכו', אפילו היהודים הללו אינם יכולים להאמין בעלילה שהם משתמשים בדם ילדים נוצרים לאפיית מצות בפסח. דווקא בעלילת הדם יש חצי נחמה משום שכל יהודי שפוי יודע שזהו שקר נתעב. מכאן שגם יתר ההשמצות האיומות שהטיחו ביהודים הן חסרות אחיזה במציאות.

כעבור יותר ממאה שנה נדמה שבתוכן דבר לא השתנה, רק המנגינה. השמש חמה, הים אותו ים והיהודים רצחו את ישו ומאיימים על שלום העולם. מתקרב התאריך בספטמבר, ובטורי הדעות בישראל מתנהל פסטיבל של אימה והכאה על חטא שממנו עולה הרושם שממשלת ישראל היא הסרבנית, ואילו הפלסטינים תאבי שלום. הרי זה שנתיים וחצי רודפת ממשלת ישראל אחר אבו מאזן, וזה, מכחיש שואה על פי

השכלתו, עסוק בתמרונים והתחמקויות. אבו מאזן שהשיב ריקם את פני ברק ואת פני אולמרט מבסס עצמו כאביר בעל דמות היגון, פרגמטיסט מתון הנתון בציפורני ממשלת ימין מפלצתית.

האומנם? ממשלת ישראל הימנית הקפיאה )בתקדים היסטורי ( את הבנייה ביו"ש ובירושלים לעשרה חודשים כמחווה של רצון טוב ונענתה בבוז פלסטיני ובקריאה רשמית ליודן ריין. וסיבה טובה לפלסטינים. בעולם אכול דעה קדומה נגד ישראל, שנאה שורשית, עולם שבו אסד טובח בבני עמו ואין קם, גם אין דרישה לאמת. ומכירים הפלסטינים גם נפש בהמתם הישראלית; כיצד יקומו הכוחות הנאורים, המתקדמים, בגיבוי התקשורת שמתקשה להסתיר את שנאתה המטאפיזית לראש הממשלה, ויצווחו בהיסטריה: "גוואלד, צונאמי לפניך".

אתמול , תומס פרידמן, מרחרחו הרשמי של אובמה ויקיר בעלי טורים מקומיים, קבע במאמר: "נתניהו אינו אחראי לנפילת מובארק, אך הוא אחראי לכך שישראל לא גיבשה אסטרטגיה כדי להגיב על המצב במצרים". פרידמן , מסתבר, שכח כיצד גמר את ההלל על האביב הערבי תוך מפגן סנגוריה מפואר על פטרונו הרופס. אותו פרידמן מאשים כעת את ישראל שלא גיבשה אסטרטגיה מול הפסיכופת מאיסטנבול ההוזה אימפריה עות' מאנית או נגד הכאוס המצרי, שבשיאו סינן רמטכ"ל מצרים שיחות בשעה שהאספסוף איים לעשות שפטים במאבטחי השגרירות.

לי נדמה שאם אחד העם היה כותב בימינו את "חצי נחמה", פרידמן ושוחריו בעיתונות הישראלית היו עונים לו: "בעיקרון אתה צודק, אבל תהיה חכם. אם מאשימים אותנו בשתיית דם ילדים נוצרים, כדאי להפסיק את השימוש ברסק עגבניות, בקטשופ ובמיץ פטל. אתה יודע, נגבש אסטרטגיה להכיל את השנאה ".