
"הפלסטינים ייאלצו
להתפשר על הגבולות"
צבי האוזר, מזכיר הממשלה, סבור כי הנאום של אבו מאזן עושה דמוניזציה ל-600 אלף ישראלים שחיים מעבר לקו הירוק ביו"ש ובירושלים
"איני אוהב לתת ציונים. אבל נראה שהאסטרטגיה שהוביל ראש הממשלה במאבק הדיפלומטי מול הניסיון הפלסטיני לקבוע עובדות באופן חד צדדי, הוכיחה את עצמה. מה שהיה נראה עד לא מזמן כניצחון המונח בכיסם של הפלסטינים, כצונאמי שאמור להתנפץ בפניה חסרי האונים של ישראל, הפך למוסכמה בינלאומית ששלום ויציבות במזרח התיכון אפשר להשיג רק במו"מ. אני מקווה שהפלסטינים יבינו שאין תוחלת בצעדים חד צדדים וכי הדרך היחידה להגיע להתקדמות היא במשא ומתן ישיר בין הצדדים ללא תנאים מוקדמים".

"ראשית, למיטב הבנתי, דינה של הבקשה במועצת הביטחון להיכשל. ישנן שתי תפיסות עולם. האחת אומרת שמדינה פלסטינית היא תוצאה של מו"מו, ואחרת רואה בהקמת מדינה פלסטינית כצעד שקודם להסדר. אנו רואים במדינה פלסטינית תוצר של סוף הסכסוך וקץ התביעות ושהקמתה תלויה בכך שהאינטרסים הבטחוניים והאחרים של ישראל יישמרו.
"לצערי, מנאום אבו מאזן ומהתבטאויות רבות אחרות אנו למדים שהפלסטינים רואים במדינה פלסטינית פלטפורמה בעזרתה יוכלו להשיג הישגים נוספים וכתנאי מוקדם למשא ומתן. למיטב הבנתי, מועצת הביטחון לא תהיה כלי שרת לאותה גישה פלסטינית שמדינה קודמת להסדר. ולכן, להנחת הבקשה אין משמעות מרחיקת לכת, כפי שפרשנים רבים נטו לפרש עד לאחרונה".
האם הפלסטינים צודקים באמרם שישראל חוששת ממשא ומתן רציני?
"ישראל איננה חוששת ממו"מ. לישראל אין תנאים מוקדמים למו"מ. ראש הממשלה הבהיר זאת לא אחת. צריך לזכור: הפלסטינים הם אלו שמתנים תנאים מוקדמים למשא ומתן. דרישתם להקפאת הבנייה ביהודה ושומרון ובירושלים היא דרישה חדשה שלא עלתה במהלך 18 שנות משא ומתן מאז הסכם אוסלו, וגם כשהממשלה הנוכחית קיבלה החלטה קשה מנשוא מנקודת מבטה להקפיא את הבנייה ל-10 חודשים כצעד בונה אמון מול הפלסטינים, הם סירבו בתירוצים שונים להיכנס למו"מ.
"הסרבנות הפלסטינית לא נולדה במשמרת הנוכחית של הממשלה הזאת. זאת אותה סרבנות שנתקל בה אהוד ברק בשנת 2000, וזאת אותה סרבנות שנתקל בה אהוד אולמרט ב-2008. בכל פעם כשהפלסטינים נדרשים להישיר מבט לעמם וסוף-סוף להבהיר מהי הפשרה הפלסטינית, הם מעדיפים לברוח. לאורך כל 18 שנות המשא ומתן, לא ראינו שום שינוי בעמדה הפלסטינית, שום צעד מתקרב לישראל ושום פשרה. רק ישראל היא זו שהתפשרה שוב ושוב. לכן הפלסטינים חוששים ממסלול של משא ומתן שמחייב פשרות של שני הצדדים".
האם הדרישה להכרה במדינה יהודית היא לא תנאי ישראלי מקדים ומה התוחלת שבו?
"כפי שראש הממשלה הבהיר, לישראל אין תנאים מוקדמים לכניסה למו"מ וגם עקרון ההכרה בישראל כמדינה יהודית והכרזה על קץ הסכסוף וסוף התביעות, צריכים להיות תוצאת המו"מ, ולא תנאי מקדים לו.
"הפלסטינים אינם מוכנים עד כה להכיר בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. הפלסטינים דורשים מחד מדינה פלסטינית 'נקייה' מנוכחותם של יהודים, ומצד שני הם רואים בישראל מדינה דו לאומית ודורשים שוויון זכויות לאומי בין יהודים וערבים בישראל. זו הסיבה להתעקשות שלהם על זכות השיבה, שהם רואים בה זכות קולקטיבית
"ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי כאשר היא מעניקה שוויון זכויות מלא לכל אזרחיה, יהודים ולא יהודים כאחד. ישראל לא תהיה בית לאומי לשני עמים או בית לאומי ל'עם הישראלי' - שזו מכבסת מילים פלסטינית לאי הכרה בזכות העם היהודי למדינה ריבונית משלו. זו ליבת הסכסוך, ואם הפלסטינית יהיו מוכנים לקבל פשרה היסטורית בנושא זה ולהשלים עם קיומה של מדינת הלאום היהודית, אני מאמין שיתרת הנושאים הם ברי פתרון".
לטענת הפלסטינים, ישראל היא זו שמסרבת להציג עמדותיה בסוגיית הגבולות?
"ראש הממשלה הבהיר בנאום בר אילן ואחר כך בנאומו בכנסת על נכונותו לפשרה נדיבה. הפלסטינים דורשים לדעת את תוצאות המשא ומתן בשאלת הגבולות עוד לפני שזה מתחיל. לא כך מייצרים הסדר. נדמה שהפלסטינים מסתכלים על סוגיות הליבה במשקפי האתמול ואינם מבינים שהמציאות משתנה עם הזמן.
"הם חיים את האתמול בכך שאינם מבינים את השפעות ההתנתקות בעזה על החברה הישראלית והלקחים הביטחוניים שהפקנו מהמהלך הזה. הם חיים את האתמול בכל הנוגע לכאוס שנוצר במזרח התיכון והבנת השפעות האביב הערבי על תפיסות היסוד של ישראל. והם אינם מוכנים להכיר בשינויים הדמוגרפיים שהתרחשו בשטחי יהודה ושומרון וירושלים מאז שנת '67.
"נאומו של אבו מאזן עושה דמוניזציה ודה הומניזציה של קרוב ל-600 אלף אזרחים ישראלים שחיים מעבר לקו הירוק ביהודה ושומרון ובירושלים. הפנטזיות שהוא מפתח בקרב הציבור שלו כאילו אפשר לשנות מציאות בלתי הפיכה בשטח, רק תגרום למפח נפש ולא תקרב הסדר. הפלסטינים ייאלצו להתפשר גם בנושא הגבולות. ההצעות עליהן הם מדברים היום אין להם היתכנות לא מוסרית ולא מעשית. בכלל, אני חושב שצריך לשנות את הגישה ולהבין כי סוגיית ההתיישבות מעבר לקו הירוק, אינה רק סוגיה של שטח אלא בראש ובראשונה סוגיה של אנשים".
האם אתה אופטימי מהאפשרות שהמשא ומתן יתחדש בתוך חודש, שסוגיית הגבולות תגובש בתוך חצי שנה ושהמשא ומתן יסתיים בתוך כשנה, בהתאם להצהרת הקוורטט?
"כל תהליך שעיקרו מו"מ ישיר בין הצדדים ללא תנאים מוקדמים מקובל על ישראל. משא ומתן ללא תנאים מוקדמים הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק להגיע להסדר. אני מקווה שהפלסטינים יפנימו את הרגעים ההיסטוריים העומדים בפניהם ולראשונה זה 18 שנה, יהיו נכונים סוף-סוף להתפשר. אם תהיה פשרה פלסטינית, היא תיענה בפשרות ישראליות. רק זו הדרך להסדר שלום וליציבות ".
גיל: 43; מגורים: תל אביב; מצב משפחתי: גרוש + 2; תפקידים קודמים: שותף במשרד עורכי דין גולדפרב ושות', יו "ר המועצה לשידורי כבלים ולווין, יועץ בכיר לשרת התקשורת לימור לבנת, דובר הליכוד