מאחורי הקלעים באו"ם: כך נולד ה"דוגרי"
בסביבתו של נתניהו מרוצים מהתגובות וממטבע הלשון שהכניס בעצמו לנאום. על המהלכים הישראליים, "להקת המעודדות" והקריצה לימין

בפמליית ראש הממשלה חשו היטב בשינויי המגמות באקלים הפוליטי בישראל עם בחירתה של שלי יחימוביץ' ליו"ר העבודה, תוצאות שהתבררו במהלך ביקורו של נתניהו בניו יורק. לפי ההערכות שנשמעו בלשכתו של נתניהו, יאיר לפיד גמור, "יחימוביץ' כיבתה לו את המנוע", ומופז מתחזק על פני ציפי לבני, שנחלשה משמעותית. "הנאום של ראש הממשלה כוון קודם כל לישראלים, אחר כך לאבו מאזן, ואז גם לעולם", הוסיפו מקורבי נתניהו.
זמן קצר לאחר תום הנאום החלה לקבל לשכת נתניהו מבול של תגובות, מסרונים וטלפונים מהארץ. נתניהו הבין שהוא הצליח לקלוע למכנה משותף רחב ולהתנסח בדרך שתיגע בישראל מכל צדדיה של הקשת הפוליטית. "נגענו גם בישראלים שאינם ימניים או בוחרי ליכוד", התגאה אחד ממקורביו. "ניסינו להבין איזו מילה או ניסוח תפסו את הלא ימניים בארץ ולא ממש הבנו, אבל בשורה התחתונה ידענו שהצלחנו. המסר עבר".
חמישה ימים בלבד היו לנתניהו להכין את הנאום שלו מאז שהחליט לצאת בעצמו לעצרת האו"ם. "זו ההכנה הכי קצרה של ביבי לנאום גורלי כל כך מאז ומעולם", טענו בסביבתו.
במהלך ההכנות לנאום נידון בהרחבה מה שמכנים בלשכתו "השיח הניו-יורקי", שמאשים את ישראל בהיעדרו של תהליך שלום עם הפלסטינים. נתניהו סבור שהביקורת של הפרשן המדיני של "הניו יורק טיימס", תומס פרידמן, הייתה מקוממת, בעיקר בהתחשב בכך שנתניהו הלך הרבה יותר רחוק מרבין.
נתניהו חשב שעליו לנצל את ההזדמנות ולהסביר לעולם את צורכי הביטחון של מדינת ישראל. לדידו, אנשים לא מבינים את הסכנה העומדת לפתחה של ישראל בהקמתה של מדינה פלסטינית ללא סידורי ביטחון מתאימים. את המסר הזה הוא ביקש להעביר בנאומו.
במתחם שבו שהה נתניהו בבניין מטה האו"ם, הוא שיפץ עד
כמה גורמים שנפגשו עם נתניהו ברגעים שלפני הנאום הופתעו מהנינוחות שלו.
"שלא כמו לפני הנאום בקונגרס, שאי אפשר היה לדבר איתו, הפעם שפת הגוף של נתניהו שידרה רוגע. הוא היה במצב רוח מצוין", אמר אחד ממקורביו. בעקבות הנאום התוקפני של אבו מאזן, נתניהו החליט לא לשנות דבר ולהמשיך בקו המפויס. במטה ההסברה של נתניהו תרגמו במהירות את נאומו של הנשיא הפלסטיני והפיצו אותו לשגרירויות עם המסר: "אבו מאזן לא הושיט יד לשלום".
מושבי התכלת באולם עצרת האו"ם היו ריקים למחצה כשנתניהו נכנס ועלה לפודיום, בניגוד לנאומו של אבו מאזן. חבר הכנסת אחמד טיבי, שישב ליד שולחן הליגה הערבית, מיהר לצאת אחרי נאומו של אבו מאזן ולא טרח לחזור לאולם. ליברמן, שעזב בהפגנתיות את האולם במהלך נאומו של אבו מאזן עם השגריר רון פרושאור, והותיר מאחוריו את חברי המשלחת נבוכים, נכנס במבט קפוא והתיישב בכיסאו.
נאומו של נתניהו עבר בשקט מתוח. לא נשמעו קריאות עידוד, והבודדים שמחאו כפיים בהתלהבות יתרה היו חברי המשלחת הישראלית שזכו שם לכינוי "להקת המעודדות".
"ביבי אומר את האמת, אך אף אחד לא רוצה לשמוע", אמר אחד הנציגים הישראלים. כעת נתניהו יודע שהוא נכנס לתקופה קשה ביותר, שבה יהיה נתון ללחצים כבדים לחדש את המשא ומתן ולסיים את סוגיית הגבולות והביטחון, בתוך חודשים ספורים. אם לא די בכך, רוסיה קיבלה אישור לכנס ועידת שלום בינלאומית.
בתוך כך התגובות בישראל לנאומו של אבו מאזן היו קשות: "הוא שקרן, מכחיש שואה ומעוות היסטוריה, שחשף את פרצופו האמיתי בפני כל העולם", כך אמר יו"ר צוות התגובות של הליכוד, ח"כ אופיראקוניס. אקוניס הוסיף: "אבו מאזן לא היסס להטיח האשמות רצופות בבדיות בפני כל אומות העולם. הוא והעם הפלסטיני הם סרבני שלום מאז ומעולם. הם אינם מעוניינים במשא ומתן ואינם רוצים בקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית". ח "כ מירי רגב (ליכוד) קראה ליו"ר הכנסת להרחיק את ח"כ אחמד טיבי )רע"ם-תע"ל( מישיבות הכנסת ולהסיר את חסינותו משום שלדבריה, "הוא סוס טרויאני בכנסת וממשיך דרכו של הטרוריסט ערפאת".
בהכנת הידיעה השתתף אריק בנדר