מורה תובעת: העמידה הממושכת גרמה נזקים
המורה מבקשת מביטוח לאומי להכיר בנזק הבריאותי שנגרם לה כ"מחלת מקצוע", בעקבות השעות הרבות בהן עמדה בכיתה במשך 33 שנה
מורה בכיתה. "מאות מטרים של הליכה ועמידה ממושכת" צילום ארכיון: אלי דסה
בתצהירים שהוגשו לבית הדין לעבודה פירטה ירדנה את אופי עבודתה, ומספרת "אפילו כשתלמידים היו נבחנים עמדתי, הלכתי לשולחנותיהם כדי להשיב על השאלות שלהם וגם להשגיח וחזרתי שוב ושוב – נעתי בכיתה ללא הפסקה כמעט, כך במשך עשרות שנים".
בכתב התביעה מציינת הלשכה של משרד המשפטים לסיוע משפטי בתל אביב, שהגישה את התביעה נגד הביטוח הלאומי בשם המורה, כי בשנים האחרונות החלה ירדנה לסבול מכאבים כרוניים ברגליה, לאחר שבמשך שנות היותה מורה עמדה ברוב שעות היממה על רגליה בכיתות, התהלכה במסדרונות ובכיתות ועלתה וירדה בין קומות בית הספר, ובכך צברה מאות מטרים של הליכה ועמידה ממושכת.
"עשוי להשפיע על כל מורה במדינה"
לאחר שבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה את התביעה, הגישה הלשכה לסיוע משפטי ערעור על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה, ולהפתעת אנשי הביטוח הלאומי כבר בדיון הראשון שהתקיים שם אמרה השופטת כי "מדובר בשאלה מעניינת" וקבעה כי הסוגיה תעבור להמשך דיונים בפני הרכב של שלושה שופטים.
לדברי עו"ד איילת הלברשטט מהלשכה לסיוע משפטי בתל אביב, יש לתיק חשיבות רבה "כיוון שלהחלטה של בית הדין יכולות להיות השלכות על זכויות המורים
בזמן עבודתם בבתי הספר ולאחריה, והכרה במאמץ ובהשקעה של המורים בתלמידים".
נושא ההכרה במחלות מקצוע, לדברי הלברשטט, עודכן בתקנות בשנת 1980 ומאז לא חלו שינויים ועדכונים נוספים בחוק התואמים את רוח התקופה ואת ההתפתחויות בשוק העבודה. "העובדה כי השופטת ראתה בנושא שאלה משפטית מעניינת והעבירה את הדיון לפני הרכב של שלושה שופטים, מעידה על חשיבותה של ההכרעה בנושא העשוי להשפיע על כל מורה במדינה", הוסיפה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם