השביתה ברכבת: ירי על כוחותינו
הדרישה לצדק חברתי וההתנגדות להפרטה נבלמות בחריקת בלמים כשמדובר באי-נוחות זמנית הנגרמת לנוסעים ברכבת ישראל
ועד העובדים של רכבת ישראל נהג בעיצומי סוף השבוע בטיפשות. במקום להעניש את ההנהלה או אולי את משרד התחבורה, הוא ירה אש על כוחותינו.
הציבור חש שהפך קורבן למאבקי כוח שאת פשרם אינו מבין, והתקומם על כך. עם כל ההבנה, היינו מצפים שלא להפוך את השלומיאליות של ועד עובדי הרכבת לעילה להתנער ממאבקם.
על מה כל המהומה? 1,200 עובדי הרכבת בגיבוי ההסתדרות נלחמים נגד כוונת ההנהלה להעסיק עובדים זרים לצורך תפעול הקרונות החדשים שיגיעו מחו"ל, ותחזוקתם. הנהלת הרכבת מתעקשת שהקרונות לא יתוחזקו על ידי עובדי הרכבת.
היום זה הם, מחר זה אנחנו
אלה מצדם חוששים שמדובר בתהליך הפרטה זוחל שיכרסם במעמדם ובעבודה המאורגנת. נזכיר כי בעבר העובדים כבר ניאותו לשלב עובדי קבלן כמו כרטיסנים, דיילות ועובדי ביטחון. כיום הם החליטו שזה הזמן לעצור את התהליך והם מתעקשים על עבודה תוצרת בית כחול-לבן.
בית הדין האזורי לעבודה קבע שהפרטה אינה עילה לסכסוך עבודה ואילץ את העובדים לחזור לפסים. המילה האחרונה בסכסוך עדיין לא נאמרה, אבל נכון להיום נראה שעובדי הרכבת איבדו את אהדת הציבור.
סביר להניח שחלק מהמוחים על התנהלות ועד העובדים השתתפו בשבועות האחרונים בהפגנות מאות האלפים שבמרכזן הקריאה לצדק חברתי. הצדק החברתי כולל לטעמם של ראשי ארגוני המחאה גם התנגדות
להפרטה בתואנה של פגיעה בעובדים וחלוקה לא צודקת של העושר.
אז לאן נעלם הצדק כשמדובר בעובדי הרכבת? שאלה טובה. עושה רושם שהצדק נעצר בחריקת בלמים עקב אי-הנוחות שנגרמה לנוסעים שלא הגיעו למחוז חפצם בזמן. עובדי הרכבת אינם היחידים המשלמים את מחיר אי-הנוחות הציבורית.
גם הנוסע או השב מחו"ל היה רוטן בגין אי-נוחות משיבושים בלוח הטיסות עקב עיצומי עובדי רשות
שדות התעופה. גם עובדי חברת החשמל היו חוטפים אילו היו מעזים לנתק את הזרם בסניף המרכזי.
בימים של דיבורים על מחאה וצדק חברתי, לא היו מזיקים מעט תמיכה וגיבוי גם לעובדי הרכבת, הגם
שאת העצבים נגדם הם קנו ביושר. היום זה הם, מחר זה אנחנו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם