משפחת המדען הקנדי שמת תקבל את הנובל
ועדת הפרס החליטה להעניק את הפרס למשפחתו של רלף סטיינמן, למרות ההודעה על מותו בסוף השבוע שעבר: "מה שקרה חסר תקדים"
רלף סטיינמן צילום: אי-אף-פי
מוקדם יותר היום הודיעה אוניברסיטת רוקפלר בניו יורק כי סטיינמן, שנבחר לאחד משלושת זוכי פרס נובל לרפואה לשנה הנוכחית, הלך לעולמו בסוף השבוע שעבר. על פי המוסד האקדמי, סטיינמן בן ה-68 אובחן כחולה בסרטן הלבלב לפני ארבע שנים והלך לעולמו ב-30 בספטמבר. הוא הותיר אחריו את רעייתו קלודיה ושלושה ילדים.
סטיינמן, יליד קנדה שהתגורר בקונטיקט, עבד באוניברסיטת רוקפלר מאז שנת 1970 ועד למותו הוא עמד בראש המרכז לאימונולוגיה (תורת החיסון) של האוניברסיטה.
פרס על "גילויים שנוגעים להפעלת מערכת החיסון"
בדרך כלל ועדת פרס נובל לא מעניקה את התואר המכובד לאחר המוות. חבר הוועדה, גוראן הנסון, אמר כי לוועדה לא היה ידוע עד כה על מותו של סטיינמן ועל כן הוא נבחר לאחד הזוכים. בהודעה שפרסם מכון קרולינסקה שבשטוקהולם לפני הצהריים נאמר כי הפרס היוקרתי ביותר בשווי של מיליון קרונות (1.5 מיליון דולר) יחולק בין ברוס באטלר האמריקאי וז'ול הופמן מלוקסמבורג ובין סטיינמן.
על פי הוועדה, באטלר והופמן מקבלים את הפרס על "הגילויים שלהם שנוגעים להפעלתה של מערכת החיסון", בעוד שסטיינמן זוכה בתואר על "הגילוי של התא הדנדירטי ותפקידו בהתאמת
החיסון". סטיינמן גילה כבר ב-1973 את התאים הדנדריטים, אשר מסייעים למערכת החיסון להתאים את עצמה לאיומים, השלב הבא בתגובה של מערכת החיסון, במסגרתה הגוף מצליח לטהר את עצמו מהמיקרו-אורגניזמים שפלשו אליו.
באטלר והופמן גילו קולטני חלבונים שיכולים לזהות מיקרו-אורגניזמים יוצרי מחלות ומפעילים את מערכת החיסון. הופמן הגיע לגילוי ב-1996 כאשר בחן כיצד זבובי פירות נאבקים בזיהומים, בעוד שבאטלר מצא ב-1998 כי עכברים מצליחים להימנע ממצב של גירוי מוגזם של מערכת החיסון באמצעות מוטציה בגן שדומה לגן שנמצא בזבובי הפירות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם