הרופאים בישראל ראויים ליחס אחר
רק במדינת ישראל, שבה המשפטיזציה השתלטה על כל חלקה טובה, יש מי שסבור שניתן לכפות על המתמחים לעבוד תחת צווי בית משפט
אך מה קרה בחודש האחרון? מי שיעבור על כותרות העיתונים של השבועות האחרונים ייווכח לדעת שמשבר הרופאים כלל לא היה בעדיפות ציבורית של ממש. עסקו הרבה בסוגיות מדיניות כגון דרישת הפלסטינים באו"ם להכרה כמדינה. עסקו בוועדת טרכטנברג ובהמלצותיה. משבר הרופאים נדחק למקום שולי.
ליד בית הדין לעבודה, המתמחים הם מלח הארץ צילום:פלאש 90
האפשרות שבני אדם לא יקבלו טיפול רפואי חיוני, ואולי אף ישלמו על כך בחייהם, כנראה אינה מדאיגה מספיק את מדינת ישראל הנהנתנית של היום. היא פחות חשובה ממחירי הדיור, מהריכוזיות במשק, מרמות המיסוי לטייקונים וממחיר הקוטג.' על בריאות והצלת חיים אין מקימים במדינת ישראל אוהלי מחאה ואין יוצאים להפגנות ענק בניצוחם של זמרים ידועים. וכמובן שאין ממנים ועדות ציבוריות ומקיימים מסיבות עיתונאים בהשתתפות ראש הממשלה.
כדאי להזכיר: בעלי האמצעים או ידוענים למיניהם ימצאו את הדרך לקבל את הטיפול הרפואי שהם זקוקים לו, אך המוני העם, שגם בימים כתיקונם עומדים בפני מערכת בריאות ציבורית מידרדרת, עלולים לשלם מחיר יקר מנשוא.
במדינה מתוקנת הייתה הממשלה מתכנסת לישיבה מיוחדת עוד לפני חודש כדי לדון במשבר במדינה מתוקנת היה ראש הממשלה, שהוא במקרה גם שר הבריאות, מתפנה מעיסוקיו ומטפל במשבר עד למציאת פתרון. במדינה מתוקנת הייתה התקשורת מוחה וזועקת (כמו שידעה לעשות במחאת האוהלים), ולא מניחה לנושא לרדת מסדר היום הציבורי.
הרופאים המתמחים הם מלח הארץ. אנשים טובים, מסורים ומוכשרים שהקדישו את חייהם לטיפול בחולים ולהצלת חיים. אין מקצוע נעלה מזה. חז"ל אמרו: "כל המקיים נפש אחת כאילו קיים עולם מלא" (סנהדרין, לז ע"א). הרופאים מקיימים נפשות רבות מדי יום ביומו. הם ראויים ליחס אחר. ודאי לא להליכים משפטיים שמטרתם לכפות עליהם לעבוד בניגוד לרצונם וללא הסכם המקובל עליהם. רק במדינת ישראל, שבה המשפטיזציה השתלטה על כל חלקה טובה, יש מי שסבור שניתן לכפות על רופאים לעבוד תחת צווים של בית משפט.
במאמר שפרסמתי בעיתון זה לפני כחודש התרעתי על העומד להתרחש והצעתי - כמעט התחננתי - להקשיב לרופאים
המתמחים. אני חוזר ומציע למשרד האוצר ולהסתדרות הרפואית להניח למאבקי הכוח ולתחושות האגו ולהגיע להסכם חדש שבו ישותפו הרופאים המתמחים. ההסכם הקודם הוא רע, לא מפני סעיפים כאלה או אחרים שיש או אין בו, לא מפני שתוספות השכר אינן גבוהות מספיק - אלא מפני שהסכם שאינו מקובל על חלק גדול מהצדדים הנוגעים בדבר אינו יכול להיות טוב ואינו יכול להביא ליישוב סכסוך העבודה המתמשך.
הפתרון למשבר החמור צריך להיעשות בהסכם קיבוצי המקובל על כל הצדדים. בשום פנים ואופן לא בפנייה לבית המשפט שיש בה כדי לבזות ולהשפיל את הרופאים. אין דרך אחרת. מדובר בפיקוח נפש, פשוטו כמשמעו.
הכותב כיהן בעבר כנציב שירות המדינה וכמזכיר הממשלה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם