פרופסור שכטמן: הזכייה בנובל – יום חג למדע בעולם כולו
הזוכה הטרי מהטכניון בנובל לכימיה בחר שלא להתרגש יתר על המידה מההחלטה להעניק לו את הפרס ואמר "זהו יום גדול לי ולאנשים סביבי. יש היום אלפי מדענים שחוקרים את הנושא שאני פיתחתי ובלעדיהם המדע לא היה איפה שהוא היום". שכטמן זכה לברכות גם מרה"מ ומהנשיא שאמר: "הבאת מתנה אדירה לישראל"
צילום: רויטרס, עריכה: גלעד לוסטיג
קודם לדבריו בירך אותו נשיא הטכניון, פרץ לביא, על זכייתו: "זהו יום חג לטכניון ולמדינת ישראל", אמר הנשיא. "ההישג של דני הוא הישג אישי, אבל אין ספק שכולנו חוגגים היום. נדיר שמוסד זוכה בשלושה פרסי נובל".
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שוחח עם שכטמן לאחר ההודעה המשמחת: "אני רוצה לברך אותך בשם אזרחי ישראל על הזכייה המבורכת, המבטאת את האינטלקט של עמנו. כל אזרח בישראל שמח היום וכל יהודי בעולם גאה. אני מברך גם את המוסד בו צמחת - הטכניון, בשנת המאה להיווסדו", אמר נתניהו והזמין את פרופסור שכטמן להיפגש עמו עוד לפני טקס קבלת הפרס.
גם נשיא המדינה, שמעון פרס, התקשר לפני מסיבת העיתונאים לפרופסור שכטמן והביע הערכה רבה, בשמו, ובשם המדינה. "הבאת היום מתנה אדירה למדינה. זה מפתיע, זה מבטיח ומעורר תקווה", לדברי הנשיא.
"אין הרבה מדינות שזכו לפרסים כאלה", אמר הנשיא והוסיף כי זהו גם יום גדול לטכניון. "אני לא יודע במה אתה עוסק", הודה הנשיא, "אבל אתה עוסק ביהלום והיום אתה היהלום שבכתר. בשם המדינה, אני מצדיע לך, אנחנו גאים בך, הענקת מתנה נהדרת למדינה".
שכטמן הודה לנשיא על דבריו: "אני מעריך מאוד את פועלך למען המדינה בעבר ובהווה וגם בעתיד, ומאחל לך כל טוב".
''יום חג למדינת ישראל''
צילום: אי-אפ-פי
"אין חיה כזו"
מוקדם יותר הכריזה האקדמיה המלכותית למדעים בשבדיה, על זכייתו של פרופסור דן שכטמן מהטכניון כזוכה בפרס נובל לכימיה על גילוי הגבישים קווזי-מחזוריים. שכטמן, בן השבעים, יקבל את הפרס היוקרתי ביותר בעולם בטקס המסורתי ב-10 בדצמבר. בנוסף לתעודה, יזכה החוקר הישראלי גם בפרס כספי של עשרה מיליון קרונות (1.5 מיליון דולר).
שכטמן זכה בפרס על הגילוי ב-1982 של גבישים קווזי-מחזוריים שבהם האטומים מסודרים באופן בלתי מחזורי שאינו מסוגל לחזור על עצמו, וזאת בניגוד לסברה הרווחת בקרב המדענים עד אז כי האטומים של הגבישים פועלים באופן מחזורי.
בוועדת הפרס הסבירו כי פסיפסים כמו בארמון אלהמברה שבספרד או במקדש דרב אי-אימאם שבאיראן סייעו למדענים להבין כיצד נראים הגבישים החדשים ברמה האטומית. כמו בגבישים,
גם באותם פסיפסים עתיקים הדוגמאות הן רגילות ותואמות את חוקי המתמטיקה, אבל הן אף פעם לא חוזרות על עצמן.
"כאשר דניאל שכטמן הכניס את הגילוי למחברת שלו, הוא שרטט שלושה סימני שאלה לידו. האטומים בגביש מולו הפיקו סימטריה אסורה. זה היה בלתי אפשרי כמו כדורגל שבנוי משש צלעות", נאמר בדברי ההסבר של הוועדה.
"'אין חיה כזו', אמר דניאל שכטמן לעצמו", המשיכה הודעת הוועדה לתאר. "זה היה בבוקר של ה-8 באפריל 1982. החומר שהוא חקר, שילוב של אלומיניום ומנגן (יסוד מתכתי), היה מוזר למראה, והוא פנה למיקרוסקופ אלקטרונים כדי להביט עליו ברמת האטומים. עם זאת, התמונה שהמיקרוסקופ יצר הייתה מנוגדת לכל היגיון: הוא ראה מעגלים בעלי מרכז משותף, כל אחד מהם עשוי מעשר נקודות בהירות במרחק דומה זו מזו".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם