"זכיית שכטמן מעידה על הרמה המדעית"
חתני העבר של פרס נובל, הפרופסורים אברהם הרשקו וישראל אומן, שלחו ברכות חמות לזוכה הטרי: "הכרה על עבודה קשה בת 30 שנה"
"חזרתי רק עתה מרוסיה, סיפר הרשקו ל-nrg מעריב, ושם אמרו לי שמבין חתני הנובל החיים ממדינתם, יש להם 'נובל וחצי' - פיזיקאי אחד והמדינאי מיכאיל גורבצ'וב, זוכה פרס נובל בשלום, ואילו לנו בישראל הקטנה יש כבר רק במדעים לא פחות מארבעה ובסך הכול עשרה. 'פרופורציונית אין לכם מתחרים', הם אמרו לי. ניכר מאד שמארחי קינאו".
"אין כל ספק", הוסיף הרשקו, "שהזכייה בפרס נובל במדע כלשהו, מעידה על הרמה המדעית של המדינה, ועל כך שיש בה אנשים מצוינים שיש להם 'משהו חשוב מאד בין האוזניים' - ובזה באמת כוחנו. כולם כאן חייבים להכיר בכך".
לגבי הזכיות הישראליות של ארבעה מדענים בפרס נובל בתחום הכימיה, הדגיש הרשקו כי "ההישגים של ארבעתנו הם על עבודות שהתחלנו לפני 30 שנה ונדרשות שנים רבות כדי שוועדת פרס נובל הנכבדה אכן תגיע להכרה שהן באמת מוצלחות, חשובות וראויות לפרס. אסור לשכוח שההישגים הם פרי ההשקעה בחינוך ובהשכלה גבוהה שנעשו מלפני 40-30 שנה - כך שאם רוצים להמשיך ולהיות בצמרת - חייבים להשקיע יותר".
על השאלה אם להערכתו הזכייה, כמו רצף הזכיות הקודמות, ידרבנו עתה את הדור הצעיר ללמוד כימיה אמר פרופסור הרשקו: "אני חושב שהנוער מספיק חכם כדי לבחור לעצמו את הכיוון הראוי בלימודיו הגבוהים. נראה לי כי ביוטכנולוגיה וביולוגיה, שגם כוללת כימיה, ממשיכים להיות מקצועות מושכים, חשובים ונחשבים".
"אבל כדי שימשיכו להיות מה שהם", הבהיר הרשקו, "אסור להרוס את ההשכלה הגבוהה. המדינה חייבת להשקיע משאבים נוספים במדע ובחינוך בכלל. צריכים לתת לכל אלו עדיפות גבוהה. בשנים האחרונות סבלו המדע וההשכלה הגבוהה בישראל מצמצום משאבים ופעלו ממש
המתמטיקאי פרופסור ישראל אומן, חתן הפרס בכלכלה וגם זקן המדענים חתני נובל מישראל, ניסה במשך כל שעות היום להשיג את שכטמן לשיחת ברכה אישית בטלפון, ולא הצליח. "הוא היה תפוס. אינני מכיר אותו אישית, אבל רציתי לברכו באופן הכי-אישי כי זה קודם כל ולפני הכול הישגו שלו, ויש לברך גם את כל צוות האנשים שעובד איתו, וכמובן את מוסד הטכניון. אבל זה גם הישג מעורר גאווה למדינה, למחקר, למדע ולהשכלה הגבוהה שלנו".
"הנושא שבו זכה שכטמן לא מדבר אליי, אני לא מבין בזה כלום וכל מה שידוע לי הוא רק ממה שקראתי באינטרנט", אמר פרופסור אומן. "אבל שמתי לב שכאשר הוא ידע שראה משהו במעבדה, כשגילה את הגבישים - וזה לא היה על פי החוקים ההמוכרים - זה כבר מעיד על משהו. ואחרי הכול, כול הישג מדעי בנוי מתילי תילים של מחקרים קודמים וכולנו עומדים על כתפיהם של הענקים שקדמו לנו".
"אני", הדגיש עוד פרופסור אומן, "בניגוד לאחרים, לא חושב ש-'רמת החינוך אצלנו על הפנים' ויש נסיגה בהשכלה הגבוהה או במדע. נכון שיש בעיות - כי בעיקר אין מספיק כסף. אילו היה יותר, היו יותר הישגים. יש לא מעט צעירים שרוצים ללמוד ויש מקום לעשות הרבה יותר ולשפר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם