"אחרי אימוץ טרכטנברג
נהיה במקום טוב יותר"
שר החינוך חושב שכדי לזכות בפרסי נובל גם בעתיד, חייבים לדחוף את המערכת כולה ואחת הדרכים לכך באמצעות אימוץ מסקנות הדוח המדובר
גדעון סער - מייחס חשיבות רבה להצבת יעדים צילום: אלי דסה
סער סבור כי בין שני האירועים האלה עובר חוט מקשר השזור בתפיסת עולמו כשר החינוך. זמן קצר לאחר ההודעה על הזכייה, התקשר סער לשכטמן ובירך אותו. "פיתוח ההון האנושי וההשקעה בחינוך ובהשכלה הגבוהה הם המפתח להגיע להישגים מחקריים ומדעיים בעתיד", אמר לזוכה המאושר.
בשעות אחר הצהריים הייתה לשר החינוך שמחה מסוג אחר: בתו דניאלה, שתשרת כמורה חיילת, סיימה את הטירונות.
השר סער, אתם יודעים להצביע על הסיבות שהובילו לשיפור במבחני המיצ"ב?
"הסיבה הראשונה היא עצם הצבת היעדים למערכת בכללותה. זה נשמע מאוד בסיסי, אבל הרבה מאוד שנים לא היו למערכת יעדים מדידים לתוצאות מבחני הבגרות והמבחנים הבינלאומיים. לא קבענו לעצמנו לאן אנחנו רוצים להגיע.
"כל מערכת משתפרת באופן של הצבת יעדים, וכל מערכת מועדת לדריכה במקום אם היא לא מציבה לעצמה יעדים. אני מייחס חשיבות רבה מאוד להצבת יעדים למערכת. במצב זה כל הדרגים יודעים שהם אחראים להישגים ולתוצאות. סיבה נוספת היא הגדלת ההשקעה במערכת. בשנתיים האחרונות הוחזרו 100 אלף שעות לימוד, בעיקר במקצועות הליבה. מדובר ב-40 אחוז מכלל שעות הלימוד שקוצצו בעשור הקודם".
זה נשמע כמו סביבת לימודים מלחיצה, שמקדשת את הציון ומעודדת רמאות בבחינות.
"אין עולם בלי מבחנים, בעיקר בבית הספר. מה האלטרנטיבה? לא לדעת מה מצבך או להמשיך ולרדת בהישגים? אני מודה שאני מתקשה להבין את הטיעון שביסוד התיאוריה הזו, שאני מכנה אותה תיאוריית 'הפרחים והפרפרים', המציגה את החינוך כדבר בלתי מדיד וטומנת את הראש בחול.
"המבחנים אינם תכלית בפני עצמה, אלא דרך למדוד אם התלמידים שלנו עומדים ברמה הנדרשת במקצועות הליבה. תמיד יכולות להיות בשוליים תופעות שליליות שכרוכות במאמץ להשיג שיפור, כמו פגיעה בטוהר הבחינות. בעניין הזה טיפלנו במלוא החומרה. אנחנו מדברים ביום זכייתו של פרופ' דן שכטמן בפרס נובל לכימיה. היכולת שלנו להגיע להישגים שאנו רואים היום היא פונקציה של ההשקעה בהשכלה הגבוהה בעבר.
"כדי שנמשיך להוביל להישגים מחקריים ומדעיים גם בעתיד, אנחנו חייבים להצטיין ולדחוף את המערכת כולה ולא להרשות לעצמנו להיות במקום שבו התרגלנו להיות, שזה מתחת לממוצע של מדינות ה-OECD. ההישגים האלה לא נוחתים מהשמים, והם התוצאה של השקעה ארוכת טווח.
"מבחינת ישראל זו לא רק זכייה בפרסים יוקרתיים, אלא עניין קיומי, מכיוון שאנחנו חיים באזור שמבחינות רבות, בוודאי מהבחינה הכמותית, נמצא בנחיתות. ליכולתנו להתקיים היה ויש קשר הדוק ליתרון האיכותי שלנו, כלומר ליתרונות הטכנולוגיים והכלכליים.
"ההון האנושי הזה מעוצב במערכת החינוך. כחלק מההבנה הזו, בימים אלה ממש פועלים להכנסת שינויים באוניברסיטאות באופן שבו מוענקים בונוסים לציוני הבגרות, כך שיעודדו לימודים מוגברים במקצועות הליבה בכלל ובמקצועות מדעיים בפרט".
מבחני המיצ"ב מצביעים גם על הרחבת הפערים החברתיים.
"ראינו צמצום בפערים בין תלמידים יהודים לערבים, שנובעים מכך שהייתה התקדמות ניכרת במגזר הערבי. לא ראינו את אותה התופעה בתוך המגזרים, והפערים נותרו בעינם. זה אתגר מאוד גדול של מערכת החינוך. אנו רואים גדילה בפערים מהשלב של בית הספר היסודי לבתי הספר העל-יסודיים, וצריך לבחון לעומק את הסיבות.
"יש לנו חובה לצמצם את הפערים הללו, כי בסופו של דבר באמצעות חינוך טוב ניתן לשנות את גורלם של בני האדם. אחת הדרכים לכך היא באמצעות חיזוק החינוך הציבורי. דרך נוספת היא באמצעות תקצוב דיפרנציאלי כמו תקצוב יתר של הפריפריה".
בתחילת כהונתך הצבת גם לעצמך יעדים מדידים. שנתיים וחצי אחרי, ממה אתה מרוצה ומה טעון שיפור?
"אני שבע רצון מהמטרות שהצבתי לעצמי ושהשגתי בתחום הרפורמות. אני מרוצה גם מהעלייה בביקוש להוראה, שהיא הדבר הכי חשוב מבחינה אסטרטגית. אני מודע לעובדה שאנחנו רק בתחילת הדרך ושיש בפנינו עוד הרבה שנים של עבודה קשה על מנת להפוך לאחת ממערכות החינוך המובילות בעולם.
"התחום הבא שאני מתכוון להתמקד בו הוא החינוך בגיל הרך. אני מאמין שוועדת טרכטנברג מצביעה על כיוונים
נכונים בעניין: השלמת חינוך חובה חינם בגילאי שלוש וארבע והעברת האחריות על מעונות עד גיל שלוש ממשרד התמ"ת למשרד החינוך.
"במקביל כבר מבצעים היום את תוכנית 'אופק חדש' ברוב גני הילדים. אם נתקדם ביעדים הללו, נצליח לצמצם את הפערים שחלקם נוצרים עוד לפני שמגיעים לגני הילדים. הבית הוא המשתנה המשמעותי, והאחריות של המדינה היא לשנות את נתוני הפתיחה של הבית".
תמכת בדוח טרכטנברג, אבל רוב שרי הממשלה התכוונו להצביע נגדו. אתה מצליח להתחבר לחלק מהביקורת?
"הביקורת העיקרית ששמענו היא שהדוח אינו מושלם. אם זאת הביקורת, אז אני מקבל אותה. אבל שנייה אחרי שאני מסכים לכך, אני שואל את עצמי אם עדיף לנו שלא לאמץ כלל את הדוח, והתשובה היא שלילית. בסופו של דבר, זהו צעד בכיוון נכון וחשוב של העברת תקציבים מהביטחון לתחומים חברתיים, ובראשם החינוך.
"אני גם חושד שלא כולם ראו וקראו את הדוח, ונשמעות הרבה אמירות כוללניות. לא יהיה קל להעביר את השינויים האלה, ויהיו בוודאי מאבקים מול מערכת הביטחון, שתנסה לקעקע את ההמלצות. אני בטוח שבסוף, אחרי שמדינת ישראל תאמץ את הדוח, היא תהיה במקום טוב יותר".
הביקורת מדברת על כך שהוחמצה ההזדמנות "לשנות את השיטה".
"מה זה שינוי השיטה? מעבר לקומוניזם? אני באמת רוצה לדעת למה מתכוונים. האם לכך שניתן להגדיל בלי חשבון את הגירעון ולהטיל עלינו ועל ילדינו את נטל החובות? האם יש מישהו שלא יודע שהמקור התקציבי לכל דבר הוא כספי המסים שמשלמים אזרחי מדינת ישראל? אם המשמעות של שינוי השיטה היא לשבור מושגים של אחריות כלכלית, אז אני נגד.
"אני מאמין שכל מי שקורא את דוח טרכטנברג, רואה שנעשה מאמץ רציני ומקצועי לשנות כיוונים בסדר העדיפויות הלאומי ולשנות את שיטת המיסוי - שהיא ראי לתפיסה חברתית מסוימת".
כישלונו של נתניהו לאשר את הדוח בממשלה יצר תחושה של "ריח בחירות" באוויר. כמי שידוע כבעל חוש ריח פוליטי מחודד, אתה שותף להערכות הללו?
"אני מצטער על מה שהיה, אבל בחירות יהיו כאשר אחד ממרכיבי הממשלה הגדולים ירצה ללכת לבחירות, ואני עדיין לא משוכנע שמה שקרה ביום שני מצביע על כך".
גיל - 44, מגורים - תל אביב, מצב משפחתי - נשוי+2, תפקידים קודמים: עורך דין, מזכיר הממשלה, יו"ר סיעת הליכוד
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם