"נפעמתי מתמיכת העם
בשחרור גלעד שליט"
כריסטוף ביגו, שגריר צרפת בארץ, מספר על התרגשותו מהנחישות הישראלית לפעול למען שחרור גלעד ועל הקשר המיוחד עם אביבה ונועם
בחמש השנים האחרונות נוצרו קשרים חמים בין משפחת שליט לארמון האליזה ולמוסדות צרפתיים רשמיים אחרים. האב נועם שליט התקבל כמה פעמים בלשכתו של הנשיא ניקולא סרקוזי, שאף העביר ב-2008 מכתב מהאב לבנו החטוף. גם הפרלמנט הצרפתי הביע מספר פעמים את הצורך הדחוף בשחרורו.
שגריר צרפת בתל אביב, כריסטוף ביגו, ביקר את משפחת שליט במצפה הילה ימים ספורים לאחר הגעתו הרשמית לישראל והמשיך לשמור עמה על קשר רצוף. לכן אין פלא שסרקוזי היה בין הראשונים שהתקשרו לראש הממשלה בנימין נתניהו, שהיה בעיצומה של ישיבת ממשלה שכינס לצורך אישור העסקה, על מנת לברך אותו על השלמת העסקה. ביגו, המוערך מאוד בקרב עמיתיו בישראל, ביטל חופשה פרטית באחת ממדינות האזור הגובלת עם ישראל והחליט להישאר כאן בימים הקריטיים לקראת ביצוע העסקה.
האם צרפת הייתה מסכימה לעסקה כזאת?
"ישראל חתמה על עסקה כזאת בגלל היחסים המיוחדים שיש לה עם החיילים שלה והערך יוצא הדופן שהיא מייחסת לחיי אדם. זה לכבודם של ישראל והעם היהודי להסכים לשחרר יותר מ-1,000 אסירים תמורת חייל, אחד מילדיכם. במדינה הזאת גלעד הוא במובן מסוים הילד של כל ישראלי. הייתי נפעם מהתמיכה בו.
"אנחנו מקבלים את החלטתם של ראש הממשלה והשרים כהחלטה אמיצה, עם סיכון גדול שלא הרבה מדינות היו מוכנות לקחת. ממשלות ישראליות ביצעו אמנם עסקות כאלה בעבר, אך לא ברמה כזאת. צריך לזכור שמאז עסקת ג<יבריל, שבה שוחררו 1,250 אסירים תמורת שלושה חיילים ישראלים, עברו כבר 26 שנה. ראש השב"כ אמר שזו עסקה קשה לעיכול, אבל שהארגון יוכל להתמודד עם האתגרים הביטחוניים שהיא יוצרת. לכן אנחנו מקדמים בברכה את ההחלטה האמיצה הזאת".
האם היה לצרפת חלק בעסקה?
"התפקיד שלנו היה תמיד לתמוך עד כמה שאפשר במאמצי הרשויות בישראל להביא לשחרורו של שליט. יש לדעת, בכל פעם שנתניהו וסרקוזי נפגשו, הם דיברו על גלעד. היו לי פגישות תכופות עם הנציגים הישראלים חגי הדס ודוד מידן. עבדנו כדי להיות מועילים כמה שיותר ולסייע לבקשות הישראליות. הרי גלעד הוא אזרח צרפתי. אנחנו באותו צד עם גלעד והרשויות בישראל.
"עשינו מה שאפשר בחמש השנים האחרונות. היינו בקשר עם המתווך הגרמני. בשנת 2008 הצלחנו להעביר מכתב מהאב נועם לגלעד, הודות להתערבות של סרקוזי. שר החוץ, אלן זופה, היה היום בקשר עם שר החוץ המצרי בקשר לגלעד. אבל חשוב לזכור שיש מתווך אחד. לא צריך שני טבחים במטבח אחד. צריך מישהו שמסוגל לדבר עם חמאס, וצרפת אינה מקיימת קשרים עם חמאס עד שיקבל את שלושת תנאי הקוורטט - הכרה בישראל, הפסקת הטרור והכרה בהסכמים קודמים בין ישראל לפלסטינים.
"תמכנו אבל לא תיווכנו בעצמנו. נענינו לכל בקשה לעזור תחת המגבלות שלא לדבר עם חמאס. צריך היה מתווך שידבר עם החמאס ומצרים הייתה בעמדה הטובה ביותר לעשות זאת, במצב שמאפשר לקבל אצלה את אנשי חמאס ולשאת ולתת איתם".
אתה מבין על איזה חלון הזדמנויות דיבר נתניהו בהקשר העסקה?
"הייתה מעורבות חזקה של מצרים. היו סימנים מחמאס שחשוב עבורם לבנות יחסים חדשים עם מצרים. השילוב הזה יצר אקלים ויכולת, שהועיל מאוד. צריך שניים לטנגו, ומתווך שיכול להביא את זה לסיום. ואכן, מצד אחד הייתה החלטה אמיצה של נתניהו, ומצד שני, חמאס הבין שזה הזמן לסכם את העסקה. למצרים הייתה את ההשפעה וההבנה של אנשי עזה, והם היו מועילים מאוד. מכיוון שאין לדעת מה יקרה בעוד חצי שנה ואיך זה יכול להשפיע על העסקה, אף אחד לא רצה ששליט יהיה במצב הזה יותר. המגעים היו לא פשוטים, וכשיש הזדמנות צריך לקחת אותה".
מתי קיבלתם הודעה מישראל שיש עסקה?
"קיבלנו תשובה בזמן. היינו בקשר קרוב עם הרשויות בישראל. הם היו מאוד שקופים איתנו. בסוף ההחלטה היא ישראלית. סרקוזי התקשר לנתניהו במהלך הדיון בממשלה, ביום שלישי, בתשע בערב, ובירך אותו על החלטתו האמיצה. סרקוזי חש אושר עצום וביקש להעביר את תחושותיו לנתניהו, כשהוא לא מתעלם מהסיכונים שישראל לקחה. לאחר מכן התקשר לנועם שליט, שהוא מכיר היטב כי הוא קיבל אותו אותו מספר פעמים באליזה, וגם אני ביקרתי אותו, ורבים בפרלמנט הצרפתי תמכו במאבקו. צריך לזכור, היו התחיבויות גדולות מצד סרקוזי בעניין שליט וזה לא תמיד ידוע.
אחת ההחלטות הראשונות של סרקוזי עם בחירתו הייתה לקבל את נועם שליט אצלו באליזה, ואני לא חושב שהוא התקבל על ידי ראש מדינה זר אחר. כך שמהיום הראשון הייתה התגייסות לא רק מצד הנשיא הצרפתי, אלא גם של מוסדות הממשל, הפרלמנט והרחוב. אם היית הולך בפאריס, היית נוכח באמפתיה הגדולה של האנשים לנושא, ולא רק בקרב הקהילה היהודית בצרפת. אני זוכר שהיו תמונות גדולות של גלעד על מבני עירייה רבים בצרפת והייתה סולידריות רבה לגלעד. לכן זו לא הייתה הפתעה כשנועם שליט, פרס ונתניהו הודו לסרקוזי וצרפת על עזרתם".
מה דעתך על המאבק האישי שניהלו בני המשפחה למען שחרורו של גלעד?
"נגעה בי ההחלטיות והנחישות והדרך האצילה והאמיצה שנועם ואביבה הקדישו יותר מחמש שנים מחייהם כדי לשחרר את בנם. הם מהווים דוגמה לכל ההורים, בכל העולם. זה מעבר לכל פוליטיקה. אני מכיר אותם היטב מאז 2006, אז כיהנתי כסגן שגריר כאן ועבדתי עם שר החוץ הצרפתי ברנאר קושנר. כשהגעתי לכאן כשגריר, לאחר מספר ימים נסעתי למצפה הילה ונפגשתי עם כל המשפחה. נועם נתן לי אז את הספר של בנו, שמונח אצלי על השולחן. התחושות שלי הן מעבר לתפקידי כשגריר. אני מרגיש קשר מיוחד עם המשפחה הזאת. היו הרבה עליות וירידות במאבקם, רגעים שהייתי מודע להם, רגעים שהם יכלו היו לאבד תקווה, אך הם המשיכו בכל זאת את המאבק".
האם חתימה ישראלית על ההסכם הקשה הזה מסמנת כי עשויה להתרחש פריצת דרך גם במשא ומתן עם הפלסטינים?
"האיחוד האירופי חוזר שוב ושוב על כך שישנה ציפיה מישראל והפלסטינים לחדש את המשא ומתן ומפגין הרבה קוצר רוח בגלל היעדר ההתקדמות בסוגיה זו, שתקועה כבר שנתיים וחצי. לכן ההחלטה הזו, שהתקבלה על ידי נתניהו והחמאס ובתמיכת מצרים, אומרת לנו שיש חומות שיכולות להישבר וגשרים להיבנות. זה נותן דחיפה גדולה לכל האזור. אני מקווה שהמומנטום הזה ינוצל על ידי כל הצדדים. באזור הזה, שבו אין הרבה הזדמנויות, צריך לנצל כל הזדמנות. התקווה שלי היא שזה יהיה הלפיד שיאיר את האזור, צעד היסטורי שיוביל לפעולות נוספות, בתקווה שזה יוכל לתרום לדיאלוג בין ישראל לפלסטינים".
האם צרפת תסייע לגלעד עם שחרורו?
"גלעד בוודאי יהיה מאוד שונה מהבחור הצעיר בן ה-19 שנחטף לפני חמש וחצי שנים, לאחר הטראומה שהוא חווה. אמרתי למשפחה שברגע שהם יחשבו לנכון, צרפת תסכים להעניק לגלעד כל סיוע, פסיכולוגי או פיזי. הרי ב-40 השנים האחרונות היו לצרפת כ-100 שבויים במקומות כמו עיראק, לבנון ואפגיסטן. גם עכשיו יש לנו תשעה שבויים באפריקה. לכן יש לנו ניסיון בסיוע לשבויים שמשתחררים. זהו רגע מאוד קשה בחייהם. אם צריך, נסייע בשמחה. באשר לקבלת פנים לגלעד בצרפת: נשמח לקבל אותו ולחגוג את שחרורו בהשתתפות הנשיא סרקוזי מיד כשהוא ירצה ויוכל".
כריסטוף ביגו שגריר צרפת בישראל:
גיל: 46, מצב משפחתי: נשוי+שניים, מגורים: יפו, תפקידים קודמים: נועץ בנושאי מזרח תיכון ואפריקה לשר החוץ הצרפתי ברנרד קושנר, סגן שגריר צרפת בישראל, חבר משלחת צרפת לאו"ם מזכיר ראשון בשגרירות צרפת בביירות
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם