השיטפון איחד מחדש
את תושבי תאילנד
שנה אחרי הקרבות ברחובות בין תומכי הממשלה ליריביה, מתאחדים התושבים לנוכח אסון הטבע הקשה שמגיע גם לפאתי הבירה בנגקוק
גשמי המונסון הציפו את המישורים של תאילנד וכעת הנהר הגועש מאיים להטביע את בנגקוק.
המים כבר הפכו חניונים למרינות, שווקים לאגמים ובתים למתאימים למחייה רק עבור דגים. המים פרצו לתוך מקדשים בודהיסטיים ולתוך מקומות המפלט של האנשים הפגיעים.

בבנגקוק ובערים מוצפות אחרות, החזקים נושאים את החלשים על גבם. הצעירים מסייעים למבוגרים. כולם עוזרים אלה לאלה.
היה קשה לדמיין דבר כזה בשנה שעברה, כאשר החולצות האדומות נאבקו בחולצות הצהובות בהפגנות רחוב פוליטיות קטלניות שהובילו למצב חירום לאומי ולפילוג עמוק במדינה. אבל האסון איחד את כולם שוב השבוע.
עם 283 קורבנות ועוד שמונה מיליון בני אדם שהושפעו מההצפות, החששות בבנגקוק היו אמיתיים. עובדים הציבו שקי חול והקימו מחסומים, מרכזי פינוי החלו להתמלא עם תושבים. חלק נזכרו בצונאמי של 2004 ששטף הכל עם קירות של מים ונבהלו.
בנג'ונג פאלים, בן 43, אמר שהוא מעולם לא ראה דבר כזה בימי חייו. הוא נאלץ לברוח כאשר ביתו בפרבר של בנגקוק החל לשקוע.

אד וייט צפה בנהר עובר את המחסומים באיוטאיה, הוא הציב את הרהיטים גבוה ככל האפשר בביתו וחש בר מזל על שהבית עשוי מבטון ומלבנים ולא מעץ, בניגוד לבתים תאילנדיים מסורתיים. וייט גדל באושן סיטי שבמרילנד ורגיל להוריקנים ולזעמו של האוקיינוס.
אבל זה היה שונה. המים לא געשו. לא היו זרמים. הם רק המשיכו לעלות בהדרגה. לאט, אבל בטוח.
בשוק שבו הסתפר וייט, אנשים מיהרו כשהם מפיצים שמועות שנוצרו בשל הפחד. בתוך שעתיים, הם אמרו, הכל יהיה מתחת למים. השיטפון מגיע! השיטפון מגיע!
וייט עבר לתאילנד בשנת 2003 כדי לעבוד בחברת גומי. ביום שישי הוא עבר לקומה השנייה
אבל עבור רבים זה היה קרב שהם הפסידו מראש. הצבא סייע לפנות אותם, מעביר אותם באמצעות סירות או שהחיילים סחבו אותם דרך המים הגואים.
בכל יום, הגשם יורד בחוזקה ומגביר את החששות, זה השיטפון החמור ביותר שתאילנד הייתה עדה לו בעשורים האחרונים וחלק חששו ביום שישי כי הגרוע עוד לפניהם.
ראש מרכז ההצלה של הממשלה אמר שבנגקוק תינצל. אבל כשיש סכנה של סופות רעמים בימים הקרובים, קשה לבלוע את ההבטחות מסוף השבוע.
מוני באסו היא כתבת ועורכת בדסק של רשת CNN