מפלמחים לנחשולים: בואו נציל את החופים שלנו
אם ימשיכו לבנות ולהרוס לא יהיה לנו חול ולא יהיה לנו ים. זה הזמן לפעול. עדי לוסטיג, מובילת המאבק נגד הבנייה בחוף פלמחים, בטור מיוחד ל-nrg מעריב
מצד אחד, עם שקם בצורה מדהימה וזועק בקול גדול. מצד שני, מי האמין שהציבור והאזרחים יצטרכו לפצוח בעשרות מאבקים על כל פיסת טבע בודדה שיש לנו?
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
המודעות של הציבור בהחלט מתפתחת ומתגברת, אבל זה לא מספיק. זה לא מספיק שרק חלק מהציבור מודע לטבע ולחשיבתו. זה לא מספיק שזה הציבור ולא, למשל, מקבלי ההחלטות נלחמים למען הטבע. מקבלי ההחלטות, חייבים להיות מודעים לנזק הבלתי הפיך שהם יכולים לעשות בכוח שלהם.
האזרחים התמימים במדינה שלנו לא צריכים להגיע למצב של מאבק על פיסת אדמה, על חלקת טבע, על מה ששייך לכולם, על דבר שלא חשבנו אי פעם שיכול להיעלם. את הדבר הזה מנסים לקחת לנו מתחת לאף בכל רגע.
189 קילומטר חוף במדינת ישראל, 110 קילומטר מתוכם כבר בנויים, 40 קילומטר מתוכם בתחומי מועצות אזוריות (כמו שהיה פלמחים לדוגמה) ו- 39 קילומטר שמורות טבע (וכבר מתוכם רוצים להוציא למכרז כמה עשרות גנים לאומיים).
הנזק הוא כבר הרבה יותר מסתם נזק שמסתכם בקיטור "באסה שאי אפשר יותר לשבת בכיף בחוף", הנזק הוא נזק אקולוגי בלתי הפיך ובלתי יתואר שנעשה בלי לחשוב פעמיים. נזק כזה שלא נוכל לתקן אחר כך כשמשיהו יתחרט.
חייבים להפסיק את הזוועה.
אנחנו חייבים להציל את האדמה שלנו, זו המשימה שלנו. ואני פונה לכל אחד ואחת. כל אחד הוא כוח, כל אחת יכולה לעשות שינוי גדול, וביחד להעיר את האוכלוסייה, ואת הממשלה ולעשות כל מה שצריך כדי לעצור את הנזק.
כשהתחיל המאבק בחוף פלמחים לא תיארתי לעצמי איך ולאן זה יתפתח. ידעתי שנציל את החוף, אבל לא האמנתי שיתעורר גל מאבקים נוספים לאורך כל החופים. לא חשבתי שהעם יזעק בקול גדול בכל פינה. לא חשבתי שיש עוד כל כך הרבה לעשות.
אם עצרו את הבניה בחוף פלמחים, זו הוכחה לכך שאפשר לשנות, זו הוכחה לכך שהמיזמים הללו חייבים להיעצר, הם מסוכנים לעולם שלנו ולהישרדות על הכדור שלנו.
המאבקים יצליחו, המלחמה על המדינה שלנו החלה מזמן ובינתיים אנחנו מנצחים, אז תאמינו, תצטרפו, תתמכו, תעשו.