הקץ ל"פרשת שליט"
אין ממש בטענה שהשבי הממושך פגם במוטיבציה לשירות קרבי, העסקה גם לא תביא לגל פיגועים. זו ראיה פשטנית של הסכסוך והאויב
שום דבר חשוב באמת לביטחון ישראל, לטוב או לרע, לא יקרה היום. אחת ההפרזות הקשות ביותר, שהפכו למוסכמה שמשום מה כולם מתיישרים מאחוריה, היא ששביו המתמשך של שליט הפר את החוזה הבסיסי שבין החיילים לצבא, ובכך פגע במוטיבציה של המתגייסים לשירות בכלל ולשירות קרבי בפרט.
אין לטענה הזו שום בסיס בנתונים: שיעור המתגייסים לקרבי גבוה, ועל כל מקום בחטיבות החי"ר וביחידות המובחרות יש מתמודדים רבים. המוטיבציה במהלך השירות עצמו נגזרת מהדברים מהם נגזרה תמיד: איכות המפקדים, החבר'ה, העניין בשירות. שליט הוא נושא לשאלות לרמטכ"ל בבקו"ם, ולאמירות של הורים למצלמה כששואלים אותם, לא יותר.
מצד שני, הטענה ששחרור המחבלים הסיטונאי הוא פגיעה בבטחון, שכן ייצור מוטיבציה לחטיפות נוספות ולטרור בכלל, מופרכת באותה מידה. ישראל עוצרת מדי שנה באיו"ש אלפי חשודים, בשיעור המגיע בממוצע לכמעט עשרה מדי לילה. עבור הפלסטינים אלה הם חטופים, שהדרך לשחרר אותם עוברת בחטיפות משלהם.
הטרור נמצא בשפל בשל פעילות כוחות הביטחון, לא בשל אי שחרור אסירים
המוטיבציה לחטיפות לא השתנתה בדבר בחמש השנים שבהן סירבה ישראל לעסקה, ולא תשתנה אחרי שהושגה. כנ"ל לגבי המוטיבציה לפיגועים, שקיימת תמיד אצל מי שחושב שישיג משהו באמצעותם. הטרור נמצא בשפל בגלל פעולתם של כוחות הביטחון, הישראלים והפלסטינים, לא מחוסר מוטיבציה שנבע מזה שלא שחררנו אסירים.
שתי הטענות הנוגדות האלה נובעות מאותו מקום: מראייה פשטנית של הסכסוך ושל האוייב, במונחים של כבוד ופחד, ולא כהתנגשות של אינטרסים ושאיפות.
פרשת שליט לא היתה עניין חשוב בביטחון ישראל. היא היתה סיפור אנושי נוגע ללב, שזכה לממדים
מיתיים בגלל ציבור מכור לרגש ותקשורת שששה לספק לו את מבוקשו. היא גם היתה מבחן בניהול משברים, שהמערכות השונות לא הצטיינו בו מתחילתו, וכמובן איש לא יתחקר אותו כראוי, כי מרגע שגלעד שב, כמו השבויים לפניו, המערכת אד-הוק שקמה לצורך העניין מתפרקת, וכל אחד חוזר לעיסוקיו הרגילים.
מתבקש לקוות שמהבוקר, בעוד גלעד ומשפחתו מתמודדים עם החזרה לחיים - התמודדות שקשה לאדם מבחוץ אפילו לתאר אותה לעצמו, אחרי חמש וחצי שנות שבי בתנאים קשים - תשוב התודעה הישראלית ותקבל ממד של נורמליות. מתבקש, אבל כולנו יודעים שזה לא יקרה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם