מתחת לסינרה של מערכת הביטחון

ראשי מערכת הביטחון נזרקים פעם נוספת אל קדמת הבמה הציבורית כדי להכשיר את מה שהקברניטים רוצים להשיג. שוב חוזרים אל אותן טעויות שנעשו בעבר

ד''ר צ'לו רוזנברג | 17/10/2011 13:39

תגיות: גלעד בדרך הביתה

ההחלטה להוציא אל הפועל את עסקת שליט נפלה לאחר שראשי מערכת הביטחון, ובראשם ראש השב"כ, יורם כהן, הבטיחו שיידעו איך להתמודד בצורה הטובה ביותר עם האיומים הרבים הנובעים משחרור אלף המחבלים.

לשכת ראש הממשלה דאגה להדגיש היטב את עמדתם של ראשי מערכת הביטחון, ולא בכדי. ראש השב"כ זימן את הכתבים השונים למטה השב"כ במרכז הארץ כדי לתדרך אותם, תוך חזרה על אותה מנטרה שנשמעה בישיבת הממשלה הגורלית. גם ראש המוסד, תמיר פרדו, מצוטט כמי שאמר את הדברים הבאים בישיבת הממשלה: "מדינת ישראל היא מדינה גדולה וחזקה, שום דבר לא יפגע בה. היא יכולה להתמודד עם הרבה דברים, גם עם שחרור אלף אסירים... אנחנו יודעים ויכולים להתמודד עם הנושא הזה, אחרת לא הייתי תומך בה". מי ייתן והבטחותיהם יתגשמו.

מתוך הדברים שלעיל עולות מספר שאלות ומסקנות שראוי היה לדון בהן. ראשית, בפעם המי יודע כמה, ראשי מערכת הביטחון "נזרקים" אל קדמת הבמה הציבורית כדי להכשיר את מה שהקברניטים רוצים להשיג. שוב מתהפכות היוצרות ושוב חוזרים אל אותן טעויות איומות של העבר.

גם המתנגדים לעסקה נהגו בצורה מעוררת חלחלה

הדרג המקצועי חייב להציג את החלופות השונות בפני הקברניטים ואלה האחרונים מחויבים להכריע. אין כל ודאות שבישיבת הממשלה הוצגו כל האלטרנטיבות. קיימת סבירות כמעט ודאית ששרי ממשלת ישראל, על אף שהצביעו ברובם בעד העסקה, לא ידעו דבר וחצי דבר על מהותה.

גם אם ישיבת הממשלה ארכה ארבע שעות, אין כל אפשרות שבזמן זה יישאלו כול השאלות, יוצגו הדילמות השונות ויתקיים שיח מעמיק בסוגיה.

זהו כשלעצמו, מעשה שלא ייעשה. ההסתתרות מאחורי הסינר של ראשי מערכת הביטחון היא בריחה מאחריות.

גם המתנגדים לעסקה נהגו בצורה מעוררת חלחלה. השרים ליברמן, לנדאו ויעלון, על אף התנגדותם, נושאים באחריות קולקטיבית. אם לדעתם העסקה כה מסוכנת, היושר האינטלקטואלי והיושרה היו אמורים להביאם להתפטרות מיידית למען לא יישאו בתוצאות הנוראיות שהם חזו. נכון שזו דרישה אחת יותר מדי.

להתראיין פחות, לעשות יותר

שירותי הביטחון כשלו כישלון מחפיר בפרשת שליט בדיוק כפי שכשלו בסוגיית רון ארד אשר גורלו אינו ידוע מזה 25 שנה בדיוק. אין ספור ספרים ומאמרים נכתבו בנושא תפקידם של ראשי מערכת הביטחון בקביעת המדיניות של ממשלות ישראל.

ראשי מערכות הביטחון למיניהם פרסמו מסמכים רבים משמעות בנושא זה, ובכל זאת ממשיכים עדיין באותה הדרך. הדברים שאמרו הפכו להיות משפטי קסם שאין עליהם עוררין. והנה לכם עד כמה תלותם של הקברניטים בראשי מערכת הביטחון גדולה ועד כמה היא מצביעה על התחמקותם מאחריות.

הטענה המושמעת ביותר לגבי האפשרות להגיע לעסקה עם חמאס היא שעתה נוצר הקונצנזוס בין כל ראשי מערכת הביטחון שיש לבצע את העסקה ושניתן יהיה להכיל את תוצאותיה, בניגוד לקודמיהם.

מה בעצם רוצים לומר? שאשכנזי, דגן ודיסקין לא פעלו מתוך מניעים מקצועיים והם היו המכשול? אני סבור ששלושת ראשי המערכת לשעבר פעלו מתוך גישה מקצועית לחלוטין. להטיל עליהם את "האשמה" לאי ביצוע העסקה עד היום, זו איוולת.

צריך לשבח את ראש הממשלה על ההחלטה שקיבל, למרות הקשיים והסכנות. על ראש הממשלה להודיע בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שהוא וממשלתו בלבד אחראים על העסקה ותוצאותיה. שנית, מומלץ לו לדרוש מראשי מערכת הביטחון להתראיין פחות ולעשות יותר. זהו תפקידם.