תוכנית חיסכון: לחיות ירוק, לחסוך כסף
פחות חשמל, פחות תשלומים לכבלים, פחות מים, פחות בלגן בתא המטען של הרכב. המדריך החלקי לחיסכון הלא מזהם. לא עוצר בירוק
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
הדבר הראשון שאעשה ביום שאחרי זה לבדוק מדוע אני משלם כל כך הרבה לחברת הכבלים. אני משוכנע שבחשבון החודשי מסתתרים ערוצים או חבילות שפעם רכשתי ומשום מה מלווים אותי עד היום. לשלם פחות לשירותי מדיה זה אמנם לא חיסכון אקולוגי, אבל את הכסף הפנוי שאין לי אני מעדיף לתרום לחברה להגנת הטבע או לילדים בסיכון.
אחר כך נעלה על שולחן הדיונים את המכונית המשפחתית. האם היא בכלל נחוצה לנו? בתוך העיר אנחנו ממילא נעים אך ורק באמצעות אופניים, תחבורה ציבורית וצעידה ברגל. בהיעדר משימות עיתונאיות, היקף הנסיעות מחוץ לעיר יצטמצם משמעותית. בשביל טיולים עם הילדים וביקורים משפחתיים, אפשר ששירותי "קאר טו גו" - חברת שיתוף המכוניות שפרושה היטב באזור המרכז - מספיקים בהחלט. בלי העלויות המופרזות של הביטוח, הרישוי והדלק, החיים עשויים להיות הרבה יותר זולים וירוקים.
אם המכונית תישאר, אעשה כמצוות מומחי הרכב: ארוקן את תא המטען מחפצים מיותרים שמכבידים ומגבירים את צריכת הדלק, אקפיד על ניפוח מתאים של הצמיגים, אאט את מהירות הנסיעה בכבישים המהירים ל-90 קמ"ש. כשלא עובדים אין סיבה למהר, ואפשר לבזבז פחות ולזהם פחות.
ביום שאחרי אחזיר לעצמי את האחריות לרכישת המזון בבית. גם אז נשתדל להמשיך לקנות בעיקר אוכל אורגני, אבל כשיש זמן אפשר לצמצם את העלויות שלו באופן משמעותי: גם בחנויות האורגניות יש מבצעים מצוינים, רק צריך לתפוס אותם בזמן. נוכל גם לחדד את ההקפדה - שממילא אנחנו משתדלים לדבוק בה - על רכישת מוצרים עונתיים ומקומיים ולכן גם זולים יותר. האדם העסוק הוא לקוח שבוי. האדם הפנוי יכול להצטרף לאחד מעשרות הקואופרטיבים שפועלים בארץ, שרוכשים חומרי גלם אורגניים במשותף ובכך מוזילים
ביום שאחרי לא נקנה שום חפץ חדש לפני שסרקנו את "אגורה" או "יד 2" ווידאנו שאין חלופה משומשת חינמית או זולה יותר.
ביום שאחרי אני מתכוון להתעקש עם הילדים שלי על קיצור משך המקלחת שלהם. בסך הכל אנחנו מנהלים משק בית אחראי למדי מבחינת צריכת המים, אבל הילדים עדיין נוטים לשכוח את עצמם מתחת לזרם. אולי הגיע העת לשלוף את שעון החול הצבעוני שפג בתוך ארבע דקות. עד היום זה נראה לי צעד ספרטני מדי, אבל ביום שבו אעבוד בחיסכון תהיה לכך הצדקה מלאה.
כשאעבוד בחיסכון יהיה לי זמן לעבור מדי לילה בבית ולנתק את הממירים, המסכים ושאר המכשירים שנמצאים במצב סטנד ביי תמידי ואחראים לכחמישה אחוזים מצריכת החשמל הביתית. כשאעבוד בחיסכון נסרוק את חשבונות הסלולר המשפחתיים במסרקות ברזל ונחתוך אותם בעשרות אחוזים. אם חברות הסלולר מחפשות עילות להתקנת אנטנות חדשות, אנחנו לא נספק אותן.
ביום שאחרי תהיה לי התלבטות קשה: האם לבטל את המנוי לעיתון? לצרוך חדשות באמצעות האינטרנט זה הרבה יותר זול וידידותי לסביבה, אבל לטעמי, עדיין, בלי עיתונות מודפסת אין דמוקרטיה והדמוקרטיה הישראלית די חשובה לי. אני רוצה לחסוך, אבל לא על חשבונה.
ביום שאחרי החופשים שלנו ייראו לגמרי אחרת: חוות חקלאיות במקום מלונות, רכבות במקום מכונית שכורה, טיסות של הדקה ה-90 במחירי רצפה. הילדים גדלים, ואיתם גדל גם מרחב התמרון. מצד שני, ביום שאחרי אנחנו עלולים לגלות שאפילו חופשה צנועה כזו לא נוכל להרשות לעצמנו. אז בינתיים, אולי בכל זאת עדיף להמשיך לעבוד.
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם