ללכת עד הסוף
הטענה כי עונש המוות לא דמוקרטי ולא הומני אינה שייכת לעניין. מדובר בצדק טבעי למפלצות שטובחות משפחות שלמות
השר ישראל כ"ץ צודק במאבק שיצא אליו. אחד משני הרוצחים מכפר עוורתא, שרצחו את בני משפחת פוגל באיתמר, מחכה לגזר דין, והשר מציע להחיל עליו את עונש המוות שקבוע בספר החוקים. הייתי בבית באיתמר יומיים אחרי הרצח במרס האחרון. המחבלים עברו מחדר לחדר בדירה הקטנה, חיסלו שני ילדים ובהמשך הדרך גם את שני ההורים, יחד עם תינוקת בת חודשיים שנחה בזרועותיהם. אין שום מעשה זוועה שראוי יותר לעונש מוות.
באוקטובר 2009 חיסל דמיאן קרליק בדירה בראשון לציון שלושה דורות מבני משפחת אושרנקו: סבא, סבתא, אב, אם, פעוטה ותינוק. אני רואה את השורה הארוכה הזו של הנטבחים בבית הקברות בגבעת ברנר, לשם אני מזדמן לפעמים, ועדיין לא מסוגל לתפוס. מפכ"ל המשטרה דודי כהן אמר אחרי האירוע הזה: "זהו הפשע הגדול ביותר בתולדות המדינה", והעריך כי מעשה נוראי כזה לא יחזור יותר. גם כאן: עונש המוות קיים רק על ביצוע רצח מהסוג הזה.
אילו ברוך גולדשטיין היה נותר בחיים אחרי הרצח ההמוני במערת המכפלה בפברואר 1994, גם הוא היה ראוי לעונש מוות. גולדשטיין ביצע רצח חסר אבחנה של 29 מתפללים ופצע 125 אחרים ועורר נגדנו את כל העולם. הטבח, שנוגד כל כלל של מוסר יהודי, עודד גם את פיגועי ההתאבדות הנוראים במהלך 1994 ו-1995, שעלו בחייהם של מאות אנשים חפים מפשע.
אלה בדיוק המקרים שבהם החברה צריכה לומר עד כאן, להגן על עצמה ולהיפטר אחת ולתמיד מהאנשים הללו. לא מדובר על כל מקרה, גם אם יש פשעים חמורים שמוציאים אותנו מדעתנו. יש מעשי רצח וטבח מפלצתיים, יוצאי דופן, אכזריים לאין שיעור, כאלה שמזעזעים את הנפש האנושית בכל מקום, ולכן הם גם מקבלים פרסום עולמי. הטענה כי עונש המוות אינו דמוקרטי או לא הומני אינה שייכת לעניין. במדינות בארצות הברית הדמוקרטית יושבים הרוצחים הללו על הכיסא החשמלי, ובדין.
עונש המוות מרתיע ומבטיח שהרוצח לא ישוחרר
בפסק הדין של הרוצח הראשון מכפר עוורתא נדרש השופט סא"ל יעקב קורן לעניין עונש המוות. השופט לא פוסל את העונש, אלא תוהה על מידת היעילות שבו. "אנשים שבאים לפגוע מתוך ידיעה כמעט ברורה כי יש סיכוי רב שייהרגו אגב ביצוע הפעולה, או מתאבדים שאין להם אפשרות אלא להיהרג בביצוע משימתם הנפשעת, אלמנט ההרתעה בעונש המוות לא יהיה אפקטיבי לגביהם", כותב השופט.
שני טיעונים בתגובה על הקביעה הזו: ראשית,
אני מניח כי עונש המוות מרתיע בכל זאת. המחבלים יחשבו פעמיים לפני שייצאו לבצע רצח באיתמר כאשר התגמול הוא עונש המוות ולא בית הכלא, עם אפשרות לשחרור מוקדם; שנית, מי שיידון לעונש מוות לא ישוחרר יותר בשום עסקה.
אמנה מונא, שרצחה את הנער אופיר רחום בן ה-16 על לא עוול בכפו, לא הייתה מסתובבת היום ברחבי אירופה, נהנית מהחיים וצוחקת על העולם, אילו היינו מרחמים קצת פחות על האכזריים.