סמל השלום: תנשמות במקום חומרי הדברה רעילים
למרות המצב הפוליטי, חקלאים מישראל, הרשות הפלסטינית וירדן ציינו השבוע שלוש שנים לשיתוף פעולה בפרויקט אקולוגי אזורי. אביב לביא השתתף בכנס המשותף
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק

התנשמת היא אולי השריד האחרון שנותר מחלום המזרח התיכון החדש. לפני כמה שנים הרעיון להשתמש בתנשמות במקום בחומרי הדברה רעילים נחשב עדיין לנחלתם של קומץ משוגעים לדבר. זה התחיל בבקעת
◄תראו מי מדבירה
◄ותודה לתנשמת: צל"ש לסרט על הדברה טבעית
הפרויקט, בהובלתם של אנשי החברה להגנת הטבע ואוניברסיטת תל אביב, הפך להצלחה גדולה: כיום פזורות ברחבי ישראל 2,235 תיבות קינון לתנשמות. לפני שלוש שנים נוצר קשר בין ראשי הפרויקט לחקלאים ואנשי סביבה בשטחים ובירדן. האיחוד האירופי סיפק את המימון, קרן הנס זיידל הגרמנית את הניהול, הישראלים הגיעו עם התיבות והידע המקצועי, והפלסטינים והירדנים הפגינו נכונות ליצור יחד רצף אזורי ירוק ונקי מרעלים.
השבוע התכנסו כולם בירדן כדי לציין שלוש שנים לעבודה המשותפת. במשך שלושה ימים הם הקשיבו לסקירות מדעיות ולסיכום הנתונים. בירדן יש כיום 180 תיבות קינון, ואילו אצל החקלאים הפלסטינים הותקנו 200 תיבות. הרשות הפלסטינית כבר התחייבה להתקין 1,000 תיבות נוספות בשנים הקרובות. "אם פעם יונה הייתה הסמל של השלום", אומר ד"ר יוסי לשם, מומחה צפרות ומראשי הפרויקט, "היום התנשמת החליפה אותה".
האוכל המשובח והנוף המושלם סייעו לכולם להתנתק מהיומיום השוחק של המזרח התיכון. בגבור האופטימיות נרקמו תוכניות לחבילות תיור אזוריות סביב נושא הצפרות, אבל למרות הרוח הטובה הפוליטיקה ריחפה מעל חדרי הדיונים.
הפלסטינים והירדנים העדיפו שהכנס יתקיים ללא תקשורת, ולבסוף הסכימו לנוכחותו של עיתונאי ישראלי אחד - החתום מטה. ראש המרכז לשלום ופיתוח בעמאן, מנסור אבו ראשיד, גנרל בדימוס שהיה ממנסחי הסכם השלום בין ירדן לישראל, ביקש ממני בנימוס שהדיווח לא יכלול את שמות המשתתפים הירדנים. "ההתנגדות לנורמליזציה חזקה מאוד בירדן", הוא אמר בצער. "העמדות שלי בעד השלום ידועות, אבל המשתתפים עלולים לשלם מחיר יקר אם השם שלהם יוזכר בתקשורת".
aviv67@gmail.com