האם יוקמו 10 ישובים חדשים בנגב?
הממשלה צפויה לדון מחר בתוכנית להקים עשרה ישובים חדשים באזור ערד. החברה להגנת הטבע והשר להגנת הסביבה מתנגדים: " יש להרחיב ולחזק ישובים קיימים"
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
על פי ההצעה שמקודמת על ידי משרד ראש הממשלה וההסתדרות הציונית העולמית, יוקם חבל התיישבות חדש בעל אופי כפרי קהילתי באזור מבואות ערד במטרה לקדם את פיתוח הנגב ועידוד אוכלוסיה להתיישב בפריפריה. ההחלטה, אם תתקבל, גם אמורה לספק פתרונות דיור למשפחות אנשי הקבע שצפויות לעבור ולהתגורר באזור בשנים הקרובות עם מעבר בסיסי צה"ל לנגב.
שמוליק ריפמן, יו"ר המועצה האזורית רמת נגב, שתומך בהצעה הסביר כי הישובים אמורים לקום באזור נטול התיישבות יהודית, ומכאן חשיבותם. "מדובר במזרח הנגב לאורך כביש 31 מצומת שוקת לערד, שהוא אזור שאין בו אחיזה התיישבותית יהודית. גם העיר ערד עוברת בעצמה בעשור האחרון משבר חברתי חמור שנובע מעזיבה של אוכלוסיה ותיקה והמאזן הדמוגרפי שמקורו בעולים חדשים עדיין לא הגיע למיצוי שמחזיר את ערד להיות עיר מרכזית
ריפמן התייחס לוויכוח המתייחס לשאלה האם לחזק ישובים קיימים או להקים ישובים חדשים וציין כי "בסיטואיציה הדמוגרפית הזאת יש להמשיך ולחזק את ערד, ויחד עם זאת להקים את עשרת הישובים שעליהם הממשלה עומדת להחליט". לדבריו, בין צומת שוקת לערד אין ולא ישוב יהודי אחד ויש מקום לישובים יהודיים חדשים. "אני מקווה שהממשלה לא רק תחליט להקים את הישובים אלא גם תקצה משאבים תקציביים לכך", הוסיף.
הממשלה תתבקש לשמוע גם קולות מתנגדים רבים להצעה. במסמך ששיגר השר להגנת הסביבה למזכיר הממשלה צבי האוזר, ציין ארדן כי הוא מתנגד להצעה שתגרום לפגיעה והחלשה של הערים הקיימות בנגב כמו ערד, דימונה ובאר שבע, ואף תחסל את המרחבים הפתוחים.
"החלופה ההגיונית היא חיזוק ישובים קיימים במרחב שנמצאים בתת אכלוס ומימוש יוזמות מאושרות באזורים לא רגישים דוגמת הישובים כרמית, חירן ומרעית", ציין ארדן. "ביום בו הממשלה מקבלת סדרה של החלטות בעקבות דוח ועדת טרכטנברג במטרה להקטין פערים באוכלוסייה ולחזק את האוכלוסיות המוחלשות שעיקרן בערים, החלטת ממשלה על הקמת ישובים חדשים מנוגדת לו לחלוטין ויישומה יביא להעמקת הפערים החברתיים בנגב והחלשת הישובים הקיימים".
ארדן סבור כי הקמת ישובים חזקים עם בניה צמודת קרקע אל מול ישובים עירוניים חלשים יחסית, תפגע עוד יותר בישובים הקיימים, כפי שהישובים להבים ומיתר פגעו בעיר באר שבע. "הפגיעה של להבים ומיתר בבאר שבע תועדה במחקר שנערך על ידי פרופ' דייויד ניומן ולביאה אפלבאום עבור מינהל התכנון במשרד הפנים. המחקר נערך בשנת 1989, לאחר הקמת ישובי הלווין, והראה מדדים רבים בהם נפגעה העיר באר שבע, בין השאר הוצג שכל התושבים בישובים אלה הגיעו מאוכלוסיות חזקות ומשכילות בעיר".
בנוסף הסביר ארדן כי הקמת ישובים חדשים תעלה לקופת המדינה הון רב, בין היתר בשל הצורך בפיתוח תשתיות חדשות. "מניתוח עלויות כלכליות להקמת ישוב חדש בהשוואה להרחבת ישוב קיים עולים נתונים שההפרש בין הקמת ישוב חדש לעיבוי ישוב קיים יכול להגיע לפי חמישה ויותר בהתאם לסוג הבינוי. נוסף על כך, ישובים קטנים בעלי אוכלוסייה מועטה אינם מסוגלים להגיע לאיזון תקציבי חיובי בתחזוקתם ולאורך השנים נזקקים לסיוע ממשלתי רב".
גם בחברה להגנת הטבע טוענים כי הקמת הישובים מתוכננת על מרחב ששטחו הכולל הוא 180 אלף דונם הנתונים בסכנת חיסול. "מלבד הקמת היישובים", מדגישים בחברה להגנת הטבע כי "תיבחן האפשרות להקים גם אזורי תעסוקה ואתרי תיירות שיחסלו גם הם את השטחים הפתוחים". החברה פנתה לשרי הממשלה, בבקשה להתנגד להצעה ולתמוך בתוכנית לעיבוי היישובים הקיימים.
"מטרות חיזוק הנגב הינן מטרות חשובות וראויות ביותר, אולם להשקפתנו, החלטה להקים גוש התיישבות כפרי חדש ומאסיבי עלול לפגוע קשות בנגב ובתושביו", נכתב במסמך שהעבירה החברה להגנת הטבע. "אין ספק כי מבחינה חברתית וכלכלית החלטה זו פוגעת באופן ישיר ועקיף בערים וביישובים הקיימים, ובראשן הערים באר שבע, ערד ודימונה. לפיתוח ישובים חדשים ישנה השפעה סביבתית רחבה, זאת בניגוד לעיבויים של יישובים קיימים אשר הרחבתן משפיעה במידה פחותה ביותר על הסביבה. קיימות חלופות אחרות ליישובים אלו, כעיבוי היישובים הקיימים באזור באמצעות פיתוח נכון ובר קיימא. עיבוי היישובים הקיימים בנגב זו משימה לאומית, ועל כן ראוי להקצות את מלוא תשומת הלב והמשאבים לקליטת משפחות חדשות ופיתוח מקורות פרנסה בתוך הערים והישובים הקיימים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם