אנטליה? לא צריך כפרי נופש בחופי ישראל

אנחנו רוצים לנקד כל חלקה טובה בכפרי נופש יקרים ובעלי איכות מפוקפקת? אחרי בצת, צריך לשמור גם על חוף נחשולים וחופי הכנרת

ירדן שני | 31/10/2011 12:04 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
לצערנו, או אולי לשמחתנו, לא בורכה ארצנו ביותר מידי אוצרות טבעיים כמו נפט או יהלומים. עם זאת, משאבים אשר הוגדרו כאוצרות טבע במאה ה-19 אינם עוד האוצרות היחידים שנמצא. לטוב ולרע - מאגר מים נקיים הינו אוצר טבע של ממש כיום. נחל נקי הוא אוצר טבע, חוף פתוח הוא אוצר טבע והרשימה מתארכת: אוויר נקי, שטחים פתוחים, מזון מזין וחיות בר. אוצרות אלו נמצאים תחת אחריותנו וניהולנו. יש האומרים אפילו - הם שלנו. מה שלא יהיה, עלינו האחריות לנהל אותם כך שנוכל להנות מהם גם בעוד 300 שנה.

בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק

רובנו מאמינים ורוצים להאמין כי גם בעוד 300 שנה עדיין תעמוד כאן מדינתנו. אם כך הדבר, כיצד נרשה לעצמנו לבזבז את הוננו, את אוצרות הטבע שלנו תוך 63 שנות קיום בלבד? כיצד נשאיר את אדמתנו עירומה מכל אוצרותיה? אולי דווקא מתוך הטיעון הציוני כי זוהי ארצנו וכי זכות אבות לנו כאן, עלינו לחשוב קדימה. 300 שנה אינן פרק זמן ארוך במונחים היסטוריים.

בינות מפעלי התפלה

כולי תקווה כי גם עוד 60 שנה ישבו נכדיי בארץ וירצו מקום לגור בו, ירצו לשחות בים ולנשום אוויר נקי. היום מתגוררים במדינה כ-7.5 מיליון אנשים. בעוד 40 שנה נהייה כבר 12 מליון (על בסיס ריבוי טבעי בלבד). כמה אנשים יהיו כאן עוד 300 שנה? האם אנו מסוגלים לתכנן לטווח כל כך ארוך או שמא אנו מוותרים על האתגר הזה מראש ואומרים לעצמנו - "יהיה בסדר"? האם יהיה לנכדיי חוף ים לרחוץ בו בינות מפעלי התפלה (כי אין מים), מלונות (כי חוף מושך תיירים), מפעלי הגז (כי הכי זול לעשות את זה בחוף), בסיסים הצבאיים (כי ככה) ומבנים אחרים?

אם נמשיך עם המחשבה

הזאת רק צעד קטנטן קדימה, נגרד בראשנו במבוכה אף יותר. החופים אינם רק שלנו - הם שייכים גם לצבים שצריכים לעלות לחוף כדי להטיל את הביצים, לסרטנים, לרכיכות, לעופות המים וגם לנו, אשר שבניגוד לכל אלו - אין חיינו תלויים בקיום החופים.

הניצחונות האחרונים במאבקים על עתידם של חופי פלמחים ובצת, ניצחונות של אנשים שאכפת להם, לא השאירו רק חוף הפתוח לרווחת הציבור אלא גם שם עליו אחראי – ציבור שמטרתו לשמור על החוף, לנקות אותו, לוודא שלא נוסעים עליו בג'יפים. אפילו שאיפה להציב מזנון קטן, חברותי, שמוכר ארטיקים בשלושה שקלים ולא ב-14 שקל.

לקחת אחריות

התוכניות המסכנות את עתידם של חלק מחופי ישראל כיום אינם נוגעות לבניית בתי מגורים אלא לכפרי נופש דווקא. כך בתכנית שבוטלה בבצת, כך גם בחופים נחשולים ודור. ניתן להבין את ההנאה שבנופש במקום שופע מסעדות, חנויות ומלונות פאר במחיר זול. ובכל זאת, האם רוצים אנו להפוך את החופים שלנו לאנטליה, לנקד כל חלקה טובה בכפרי נופש בעלי איכות מפוקפקת ומחירים שאינם שווים לכל נפש?

בייחוד על רקע ימים בהם המצוקה הציבורית לדיור בר השגה עדיין נשמעת באופן רם כל כך, תוכניות כגון אלו מעלות תמיהה לגבי הצדקה כלשהי אשר ניתן לתת לכפרי נופש הצפויים להיבנות בסמוך לחופי ארצנו.

ניתן ורצוי לנהל את החופים. לקחת אחריות של המצב שלהם, לנקות אותם ולמנוע הצטברות של לכלוך, לסגור את האפשרות לרמיסת החולות על ידי ג'יפים ולאפשר לאנשים לרחוץ במים בביטחה. לשם כך יש להקצות משאבים מתאימים מטעם המדינה. לא להפריט את הניהול שלהם, לבנות מלון או כפר נופש או למכור את החוף. לשם כך יש ממשלה, ולשם כך יש אותנו, הציבור.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

ירדן שני

צילום: פרטי

מנהלת פיתוח פרויקטים ויזמות, עמותת התנועה הירוקה

לכל הטורים של ירדן שני

עוד ב''ירדן שני''

פייסבוק

דעות וטורים

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים