איך יראה הנוף שלנו בעוד 20 שנה?
אסור "לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם" ולא "לתת לטבע לעשות את שלו", אלא לתכנן באופן אקטיבי. כך ניתן יהיה לקיים טבע עירוני
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
בשנות השישים של המאה ה- 20 קידם הנשיא האמריקאי לינדון ג'ונסון את "מהלך ייפוי הדרך המהירה" (Highway Beautification Act), כחלק ממדיניות למען הבטחת "אמריקה יפה יותר". המהלך התרכז בצמצום מפגעים חזותיים לצידי הדרכים, כדוגמת שלטי פרסום או מגרשי גרוטאות, וטיפוח הצמחיה לאורך הכביש.
במקביל, התקיים מהלך הנדסי מסיבי של התווית הדרכים המהירות דרך הערים הגדולות של ארה"ב. התווית הדרכים נעשתה לפי שיקולים של יעילות הנדסית וכלכלית, ללא התחשבות במרקם העירוני הקיים. במקרים רבים נהרסה סביבת המחיה של התושבים הגרים בשכונות הסמוכות. רק לאחר שנגרם נזק רב, החלה להשמע ביקורת על הקצאת המשאבים לטיפוח הצד האסתטי של הנוף מנקודת מבטו של הנוסע במכונית, על חשבון איכות החיים והנוף עבור אותן קהילות שנפגעו כתוצאה מסלילת הדרך.
המסקנה מאותו מהלך "ייפוי" היא שטיפוח צידי הדרך הוא חסר תוחלת אם לא מתקיימת במקביל
גם בישראל הולכת ומחלחלת ההבנה כי מעורבות אדריכלי נוף בשלב מוקדם בתכנון הינה קריטית למניעת בכייה לדורות, במיוחד כאשר מדובר בפרויקטים רחבי היקף. דוגמה מעניינת לכך, אשר מקודמת בימים אלו, היא תמ"א 13 לים המלח וחופיו. מדובר בתכנית מתאר אשר תהווה בסיס לפיתוח ולשימור של אחד האזורים הרגישים ביותר והפגועים ביותר בארץ. איך מאזנים בין הצורך לשמור של הנוף הייחודי, שבזכותו מועמד ים המלח לתואר אחד משבעת פלאי עולם, לבין הרצון לנצל את המשאבים הכלכליים של האזור (כרייה, תיירות וחקלאות)?

המאה ה-21 נפתחה בקריאה לציפוף. לאחר חצי מאה שבה מספר בני האדם החיים על כדור הארץ כמעט השליש את עצמו, התעוררו מתכננים רבים והבינו כי יש צורך דחוף לשנות גישה. המשך בנייה פרברית בזבזנית בשטח, בעולם שבו קצב גידול האוכלוסיה הולך ומחריף, תביא לאסון אקולוגי.
בין הקולות הבולטים שקראו לקחת אחריות על המצב ולהתחיל לצופף, היו אדריכלי הנוף ויני מאס (Winy Maas) ממשרד MVRDV ואדריאן חאוזה Adriaan Geuze)) ממשרד WEST 8, שניהם מהולנד. הדבר אינו מפליא לאור קצב העלמות השטחים הפתוחים בהולנד, הניצבת במקום ה-30 בעולם מבחינת היחס בין כמות האוכלוסיה לשטח המדינה; (אגב, ישראל נמצאת לא רחוק משם, במקום 32).
גישה פרגמטית אפשרה לאדריכלי הנוף ההולנדים לפתח מודלים של "טבע מלאכותי" שבהם מייצרים באופן אקטיבי מערכות אקולוגיות חדשות באיזורים מופרים דוגמת אזורי תעשיה או רציפי נמל נטושים. במקביל, גובשו פתרונות יצירתיים לתוספת יחידות בתוך תחומי הערים הגדולות, כדי להקטין את תופעת הפירבור.
בישראל, שאוכלוסייתה גדלה בשישים השנים האחרונות מכ-1.5 מליון ללמעלה מ-7.5 מליון בני אדם, יש צורך למצוא את הדרך לצופף נכון. בצד מתן פתרונות למצוקת הדיור חשוב לשמור על השטחים הפתוחים. הגבלת האפשרות לבנות על חשבון השטחים הפתוחים, פירושה החרפת הצפיפות בתוך הערים. אבל איך נבטיח לתושבים המצטופפים גישה נוחה לאתרי טבע ומרחבים פתוחים החשובים כל כך לאיכות החיים?
הפתרון נעוץ בתובנה שהטבע אינו ההיפך מעיר. בתכנון נכון ניתן לקיים טבע עירוני. הדבר מצריך בניית בתי גידול חדשים ושימור של בתי גידול קיימים, במקומות המצויים בשולי העיר או בתוכה. גם כאן, בדומה למודל ההולנדי, ניתן לנצל את שטחי המעזבה הרבים המצויים בתחום המטרופולין.

חשוב לזכור שבעוד שבתחומים רבים בחיינו התרגלנו לסיפוקים מידיים, הרי שלנוף יש את הקצב שלו. לא הרבה השתנה מאז פגש חוני המעגל באותו זקן שנטע עץ למען בניו, על אף שהוא עצמו לא יהנה מפרותיו. עונות השנה ממשיכות להתחלף באותו קצב ולעץ נדרש אותו משך זמן להתפתח. אם נוסיף לכך את פרק הזמן הארוך שנדרש לתהליך התכנון ואת האיטיות של הליך אישור תכניות ברשויות, נבין שהעתיד כבר כאן.
כדי לקבוע איך יראה הנוף שלנו עשרים שנה מהיום, אנו צריכים להתעורר עכשיו. אם נהיה אדישים, ניתן לחוקים שמאפשרים בניה חפוזה על חשבון שטחים פתוחים לעבור בשקט וניתן לאינטרסים פוליטים וללחצי נדל"ן לנגוס בנוף, אנו עלולים להבין את גודל הנזק רק כשיהיה מאוחר מדי.
מצד שני, גם ראייה שמרנית השואפת לשימור קיצוני עשויה להיות בעוכרינו, שכן הסביבה הפיסית צריכה לתת מרחב לתהליכים חברתיים להתפתח באופן בריא. בהנחה שאנו מעוניינים ב"צדק מרחבי", צריך לתת מקום גם לפיתוח נכון.
לכן אסור לשקוע בפסיביות. לא "לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם" ולא "לתת לטבע לעשות את שלו", אלא לתכנן את הנוף באופן אקטיבי, מתוך אחריות לבניית הסביבה והחברה בהן היינו רוצים שהדורות הבאים יחיו.
הכותבת, יעל בר-מאור, הינה אדריכלית נוף, בעלת סטודיו עצמאי לתכנון המרחב הפתוח, חברה בצוות ההיגוי של הכנס. דיון בתפקידה של אדריכלות הנוף בעולם התכנון העכשוי יערך במסגרת הכנס השנתי של איגוד אדריכלי הנוף, שיתקיים ב 3.11.2011, בבית חיל האוויר בהרצליה. הכנס יתמקד בתפקידיה המשתנים של אדריכלות הנוף ובבחינה מחודשת של תפקיד אדריכל הנוף.