ים המלח: לסמס זה לא מספיק

אם ים המלח יזכה בהצבעה, זה יקרה למרות מדינת ישראל, לא בזכותה. הכבוד שלו, לא שלנו. למצוא פתרון זה יותר קשה מלשלוח מסרון

אביב לביא | 6/11/2011 5:01 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
כן, גם אני מחזיק אצבעות לים המלח. יהיה נחמד לדעת שמאות מיליונים בעולם רואים בים האזורי שלנו פלא עולמי. בחירה כזו יכולה להיטיב עם הים והאזור מהרבה בחינות, אבל גם אם ים המלח לא ייכנס לרשימת הזהב, ביום שישי הקרוב יקרה משהו טוב: הקמפיין יסתיים.

איכשהו, כמו כל דבר אצלנו, גם הפרויקט המקסים של שבעת פלאי עולם הפך לפסטיבל סכריני דביק שפוליטיקאים, טרמפיסטים ויצרני קלישאות מקצועיים מתכנסים לתוכו בהתלהבות. ספק אם יש פוליטיקאי בכיר בישראל שלא שיגר בשבועות האחרונים את תמונתו למערכות התקשורת כשהוא מסמס למען ים המלח. כשתלמידי תיכון מרמלה מעלים ליוטיוב סרטון שבו הם מסמסים ושרים, זה חמוד. לתומי חשבתי שלפוליטיקאים יש תפקיד אחר: לחוקק ולבצע.

אם ים המלח יזכה בהצבעה, זכייתו תהיה משולה לפרסי הנובל של דן שכטמן ועדה יונת: הוא יזכה למרות מדינת ישראל, לא בזכותה. הכבוד יהיה שלו, לא שלנו. ממשלות ישראל לדורותיהן עשו הכל כדי להפוך את פלא הטבע הזה לשלולית מצומקת ולאזור אסון סביבתי וכלכלי.

ברשימת החטאים המתמשכים: ייבוש הים לטובת שימושים אחרים במים, חלקם בזבזניים ומופקרים; כריית מחצבים בלי חשבון; בריחה מהתמודדות עם מגפת הבולענים (יש כבר יותר מ-2,000) ; ואפילו , כפי שפרסמנו השבוע ב-nrg מעריב, הזרמה של שפכים מטוהרים באיכות גרועה שנמשכת עד עצם היום הזה, גם אם בחודשים האחרונים נעשה מאמץ לשפר את המצב.
יותר ממסרון, הים זקוק לפתרון

הקמפיין למען ים המלח הפך למרבה הצער למסע עם מאפיינים קלאסיים של גרינווש: כולנו נורא יפים, ירוקים ומסמסים. יש עטיפה, אריזה ומותג, אז למי אכפת מהתוכן. אבל מה לעשות ששליחת מסרון היא עדיין לא עשייה ציבורית או סביבתית.

מדברים על זה שזכייה תביא לים המלח עוד מאות אלפי תיירים בשנה ומי יודע כמה הכנסות. אלא שבמצבם הנוכחי של הים ותשתיות התיירות שסובבות אותו, בעיקר בצד הישראלי, לא ברור לאן כל אלה אמורים להגיע ולאיזו חוויה יזכו.

באופן אירוני, זכייתו של ים המלח, אם תקרה, היא חדשות טובות לא בגלל העובדה שהיא תקפיץ אותו לצמרת המודעות העולמית, אלא בגלל התקווה שסוף-סוף ממשלת ישראל, כמו

שהגששים אמרו, תיתן לו את הכבוד המגיע לו. הרי אפילו שר התיירות כבר התלונן על כך שהמגוון הגסטרונומי באזור המלונות משתרע בין מקדונלד'ס לארומה ושאחרי תשע בערב אין מה לחפש שם.

עד היום ישראל וירדן לא הוכיחו שהן ראויות להחזיק בפיקדון העונה להגדרה "פלא טבע עולמי". תחת ניהולן הים מתייבש בקצב של מטר בשנה וחלקו הדרומי הפך למפעל תעשייתי. עד היום גם אין שום תוכנית או חזון כולל שמבטיחים לים שעתידו יהיה טוב יותר מעברו. הזכייה בהצבעה, אם תתממש, תביא לים המלח הכרה וכנראה גם הרבה תיירים. אבל מה שהים החבוט זקוק לו באמת זה פתרון לבעיותיו, ולייצר פתרון, כידוע, זה קשה יותר מלשלוח מסרון.

aviv67@gmail.com

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אביב לביא

צילום: דעות

כותב במעריב על ענייני איכות סביבה וכדורסל. מגיש את התוכנית "יהיה בסדר" בגלי צה"ל. פרסם ספר על אוכל אורגני

לכל הטורים של אביב לביא

עוד ב''אביב לביא''

פייסבוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים