די להתשה

האקסיומה המושרשת שלפיה "אין פתרון צבאי" לירי הרקטות מרצועת עזה מוטעית מהיסוד. בסופו של דבר, זה רק עניין של החלטה

חיים רוזברג | 9/11/2011 20:57

תגיות: ירי רקטות,רצועת עזה

יש טענה, שלא ברור על מה היא מתבססת, כי "אין פתרון צבאי לירי הרקטות". אהוד ברק, שר הביטחון, הוא שמוביל קו זה.

לפני שאתייחס לנושא, מומלץ להיזכר בחלק מדוח ועדת וינוגרד: "בדרמטיות מסוימת ניתן לתאר את המחלוקת בחברה הישראלית כזו בין תומכי 'תנו לצה"ל לנצח' לבין תומכי 'אין פתרון צבאי'.אלא שעומק המחלוקת הזאת מטשטש את העובדה כי אף אם נכון ש'אין פתרון צבאי' - ישראל לא תוכל לשרוד באזור הזה ולא תוכל להתקיים בו בשלום או אף ברגיעה בלי שבה עצמה ובסביבתה יאמינו כי צה"ל יכול לנצח וכי יש לישראל מנהיגות מדינית וצבאית, יכולות צבאיות וחוסן חברתי, שיאפשרו לה להרתיע, ובמקרה הצורך להביס את אלה משכניה הרוצים בחיסולה ולמנוע - אף בכוח - שיצליחו לממש את רצונם" (עמוד 46).

תפקידו של צה"ל הוא להגן על מדינת ישראל ועל תושביה. צהול בנוי למשימות קשות בהרבה מהפסקת ירי הרקטות מעזה. ואולם הצבא, טוב ככל שיהיה, לא קובע מדיניות. כאן אנו מגיעים לתופעה המצערת אך מוכרת שלממשלות ישראל אין מדיניות ביטחונית של ממש. מבחינת שר הביטחון, רקטות חמאס הן מטרד שצריך להשלים איתו. מדי פעם יש ירי, ואז צה"ל מקבל הוראה לתקוף בתגובה מבנים ריקים, תקיפות שלא ממש מרשימות את ארגוני הטרור.

כלומר מדובר בפגיעות נקודתיות, ללא שום קשר לאיזו תוכנית אסטרטגית כוללת, שלא ברור אם קיימת בכלל או מעלה אבק. אילו הייתה קיימת תוכנית כזו, היא הייתה מביאה למסקנה - כבר לפני 11 שנה, כאשר נורתה הרקטה הראשונה מרצועת עזה - שאין להתייחס לרקטות המתפוצצות בשטחנו כאל מטרד נסבל.

צה"ל צריך להכין תוכנית שתגרום הלם לחמאס

מדובר בהיגררות של ישראל למלחמת התשה על גבם של אזרחיםהחלופה הגרועה ביותר. הבעיה שלא טופלה כראוי בראשיתה, כאשר נורתה רקטת הקסאם הראשונה, לא נעלמה אלא להפך-התעצמה כעבור שנים לבעיה אסטרטגית. הרקטות גורמות לנזק פיזי קטן, אך לנזק פסיכולוגי גדול.

באשר לטענת "אין פתרון צבאי" - כך אמרו גם על טרור המתאבדים עד מבצע "חומת מגן", שבו צה"ל השתלט על יהודה ושומרון והוריד דרמטית את עקומת הטרור. גם לפני מבצע "עופרת יצוקה" היו קולות שטענו כי לצה"ל ייגרמו אבדות כבדות אם ייכנס לעזה. אולם צה"ל הפתיע את חמאס כאשר השתלט במהירות על אזורי השליטה שלו בעזה במחיר של מעט נפגעים, ולעומת זאת הנחית מכה אדירה שהביאה למאות

הרוגים מחמאס.

אלא ששר הביטחון עצר מהלך זה, וחמאס נשם לרווחה. זאת במקום לנצל את ההלם שבו היה שרוי הארגון האיסלאמי כדי להנחית עליו מכה אנושה שתגרום לו לאבד את הרצון לשגר רקטות על יישובינו. אולם זה חלב שנשפך.

בידי צה"ל כמה חלופות: מפגיעה בראשי חמאס ועד כיבוש רצועת עזה. צה"ל צריך להכין תוכנית מפתיעה, יצירתית ומחושבת שתגרום הלם לחמאס. מדובר במהלך משולב שבו משרד החוץ ומשרד ראש הממשלה יכינו את דעת הקהל העולמית וממשלות זרות, כולל הערבית, וכך יכשירו את הקרקע לפעולה צבאית. אם ממשלת ישראל תשכנע כי היא נחושה להפעיל כוח מחץ כדי להפסיק את ההתקפות מעזה, יש סיכוי שהיא לא תצטרך להפעילו.

הכותב הוא חוקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר אילן, ולשעבר הממונה על תכנון ארוך טווח ברפאל