מחקר: אפליה מובנית כלפי תלמידים בעלי פיגור
בשל מחסור תקציבי, המדינה מקטלגת בעלי מוגבלויות לפי רמות ומתקצבת תלמידים בעלי פיגור בפחות ממחצית לעומת מוגבלויות אחרות
לצורך הדיון נערך מחקר של מחלקת המידע והמחקר של הכנסת שקבע כי "הקצאת משאבים בעבור ילדים בעלי פיגור שכלי קל, פחותה מהקצאת המשאבים בעבור ילדים בעלי פיגור שכלי בדרגות אחרות וילדים בעלי לקויות מורכבות אחרות".
בעלי הפיגור הקל נופלים בין הכיסאות: מצד אחד, הם לומדים בכיתות החינוך המיוחד ומתויגים כילדים לא רגילים. מצד שני, לא זוכים לסיוע ולהטבות הניתנות לתלמידים במוסדות אלו ומתוקצבים מעט מעל התלמידים במוסדות החינוך הרגילים, פחות ממחצית הסכום לו זוכים ילדים בעלי מוגבלויות אחרות.
ילדים בעלי פיגור שכלי מחולקים לחמש רמות פיגור, כאשר ככל שהרמה גבוהה יותר, כך התלמיד זוכה לסיוע רב יותר. לשם השוואה, ילדים המשתייכים לרצף האוטיסטי מסווגים לפי סוג לקות אחד. כך, ילדים אוטיסטים זוכים ל-57 שעות תקן שבועיות בכיתה, בעלי פיגור קשה ובינוני זוכים ל-41 שעות ובעלי פיגור קל ל-30 שעות בלבד בכיתות הנמוכות ומעט יותר בכיתות הבוגרות יותר.
כך, ילדים בעלי פיגור קל מסיימים לכל המאוחר בשעה 12:45 ואילו כיתות של אוטיסטים מסיימות את יום הלימודים בשעה 16:45. כמו כן, בעלי הפיגור הקל כמעט ולא נהנים מטיפולים פארה-רפואיים כפיזיותרפיה, טיפול בדיבור וכו', לעומת הלקויות האחרות.
הם גם נבדלים בזכאותם להסעות, הדומה לזו בחינוך הרגיל ובזכאותם לסייעות. השתתפות משרד החינוך בשירותי הזנה בעבור ילדים בעלי צרכים מיוחדים מותנית בקיומו של יום לימודים ארוך. לפיכך, בעלי פיגור שכלי קל אינם מקבלים שירותי הזנה.
"העלות הכוללת של תלמידי פיגור שכלי קל למערכת החינוך נמוכה במידה ניכרת מעלויות תלמידים בספקטרום האוטיסטי ומבעלי פיגור בינוני", נכתב במחקר. "תלמידים בעלי פיגור קל מקבלים פחות שירותים וטיפולים מתלמידים בדרגות פיגור אחרות". המחקר מסביר כי "הגדלה מסוימת של המשאבים לאוכלוסייה
דבר זה אינו נעלם מעיניהם של משרדי החינוך והרווחה, "לפי סדר העדיפויות שקבע משרד החינוך בתהליך ההשמה של ילדים בעלי צרכים מיוחדים, יש עדיפות להשמה בכיתה רגילה, קרי תוכנית השילוב", מוסבר בדוח. "המספר הקטן של ילדים בעלי פיגור שכלי קל הלומדים כיום בכיתות השילוב אינו מתיישב עם סדר העדיפויות הזה. נזכיר כי משרד הרווחה נוקט גישה דומה בנוגע לילדים בעלי פיגור שכלי קל".
הפער בין התפיסה שיש לשלב את התלמידים בעלי הפיגור הקל בחברת התלמידים הרגילים ולהשקיע בהשתלבותם בצבא ובעבודה מנוגד לתקצוב הנמוך לו הם זוכים, ובעיקר בתקצוב הנמוך לכיתות החינוך המשולב. הדוח קובע כי "מצב זה עלול לפגוע במוטיבציה של הורים לילדים בעלי פיגור קל להעביר את ילדיהם לתוכנית השילוב".
סיגל פרץ יהלומי, מנכ"ל אקי"ם, האגודה לקידום ילדים מפגרים, מסבירה כי "גילינו שיש אפליה מובנית במשאבים שילדים עם פיגור מקבלים לעומת ילדים עם מוגבלויות אחרות, המחקר הזה חושף אחד לאחד את גודל האפליה הדרמטית והמשמעותית הזו.
"החברה מקבלת את זה כבומרנג: ילד שלא מפתחים את עצמאותו נופל כנטל על החברה. צריך לסייע לו בדיור, בקצבה, בכל דבר. זה לא נכון מוסרית, אבל גם כלכלית. במדינות המפותחות אין הפרדה בין פיגור קל לבין שאר המוגבלויות. ילדים זוכים להרבה פחות תקצוב בשילוב מאשר בחינוך המיוחד, זה עידוד להישאר בו. אנחנו נשקול לבקש מבית המשפט העליון להתערב בנושא".
לדברי ח״כ עינת וילף (עצמאות), שיזמה את הדיון בכנסת, אומרת כי ״על פי ממצאי המחקר עולה תמונה ברורה כי ילדים עם פיגור שכלי אינם זוכים למעמד של ילדים עם מוגבלויות אחרות. ברור כי גם ילדים עם פיגור שכלי קל זקוקים למסגרת חינוכית יומיומית מוארכת.
"מדובר בילדים שבכל רמת פיגור נתונים לסכנות ואף הוכח כי ילדים אלה בקלות רבה יותר חשופים להדרדרות לעולם הפשע. דווקא הם בעלי הפוטנציאל הרב ביותר להשתלבות בחברה, כך שלהשקעה בחינוכם יש משמעות גם של הגדלת סיכויי השילוב בעתיד".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם