עור לגויים? יש מחיר סביבתי לתעשיית העור
רגע לפני שאתם רוכשים מגפיים חדשות כדאי שתדעו שזיהום מתעשיית העור גורם למפגעים סביבתיים חמורים. תושבים הגרים בסמוך למפעלים נמצאים בסיכון גבוה לסרטן הדם, הפלות ומומים מולדים. עובדי המפעלים סובלים גם הם מתחלואה בשל חשיפה לכימיקלים מסוכנים
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
אך למעשה, אין יסוד לתאר את העור כ"מוצר לוואי" של בשר יותר מאשר שניתן לתאר את בשר הירך של פרה כמוצר לוואי של פרה שנשחטה בין כה וכה בשביל בשר השוק שלה: בעלי החיים שבהם משתמש האדם בתעשייה אינם מנוצלים במיוחד עבור שימוש באיבר מסוים שלהם, אלא בשביל סך כל הרווחים המתקבלים ממכירת כל המוצרים שניתן להפיק מהם. מבחינה זו אין הבדל בין הרווחים ממכירת עורות בעלי החיים לבין הרווחים ממכירת בשרם, ורכישת מוצרי עור תורמת לפגיעה בבעלי-חיים לא פחות מאשר רכישת כל מוצר אחר המופק מגופם.
אמנם לגבי חלק מן התחליפים הסינטתיים לעור ניתן לטעון שהם עשויים מחומרים שאינם ידידותיים לסביבה (אם כי לא בהכרח. כך למשל "Moo Shoes", החנות הגדולה בארצות-הברית לנעליים טבעוניות, אשר משתמשת בעיקר בחומרים סינטתיים מתכלים); אך זה זניח לעומת הנזק הסביבתי העצום שגורמת תעשיית העור.
ראשית, מכיוון שגידול תעשייתי של חיות במשקים הוא אחד מהענפים המזיקים ביותר לסביבה, הכרוך במידה עצומה של בזבוז משאבים, זיהום אוויר, קרקע ומים ופליטת גזי חממה. גידול של יונקים גדולים בפרט, כאלו המנוצלים לתעשיית העור, הוא בין המזיקים ביותר לסביבה, ואחראי עיקרי לפליטת גז החממה מתאן.
מעבר לנזק הסביבתי הכרוך בכליאת בעלי-חיים, תעשיית העור גורמת לנזקים נוספים בתהליך העיבוד שעובר העור מרגע שהופשט מבעל-החיים ועד שהוא מוכן לשימוש כחומר גלם. בניגוד לדימוי שלו
בעבר היו תהליכי העיבוד הללו מתבצעים באמצעות חומצה טאנית, חומר שמקורו בצומח. החל מהמאה ה-19 החלו להיכנס לשימוש שיטות עיבוד עור המבוססות על חומרים סינטתיים, שהן זולות ויעילות יותר אך גם כרוכות בנזקים סביבתיים חמורים יותר.
כיום הרוב המוחלט של מוצרי עור מעובד באמצעות תרכובות כרום, הידועות כמסרטנות. כימיקלים נוספים המעורבים בתהליך כוללים מימן גופריתי (המשמש להסרת שאריות שיער הצמודות לעור), ארסן וכספית. רק 15% מהחומרים המשמשים בתהליך העיבוד של העור נשארים בתוך המוצר המוגמר, וה-85% הנותרים נפלטים כחומרי פסולת הגורמים לזיהום הקרקע, האוויר ומי-התהום. כ-800 אלף טונות של פסולת כרום נוצרים על-ידי תעשיית העור מדי שנה.
מחקרים שונים גילו בקרב קהילות החיות בקרבת מפעלים לעיבוד עורות סיכון מוגבר ללקות בסרטן הדם כמו גם למומים מולדים ולהפלות טבעיות. אחד המחקרים בדק את שכיחות התחלואה בסרטן הדם ומצא כי בקרב תושבים שחיו בסמוך למפעל לעיבוד עורות הסבירות לחלות בסרטן הדם גבוהה פי חמש מאשר באוכלוסיה הכללית. כמו כן נרשמו באזור שיעורים גבוהים מהרגיל של הפלות ומומים בילודים. במחקר שנערך בקרב עובדות מפעלים לעיבוד עורות בשוויץ ובאיטליה, הוערכו סיכוייהן ללקות בסרטן השד כגבוהים בכ-30% עד 50% יותר משאר האוכלוסייה.
הסיכונים הכרוכים בעבודה עם החומרים המזיקים הופכים גדולים עוד יותר לנוכח המגמה של תעשיית העור להעביר חלק הולך וגדל מפעילותה למדינות עולם שלישי, שבהן האכיפה של תקנות להגנת הסביבה ובטיחות העובדים לוקה בחסר. דוח שהופק עבור ממשלת הודו על תעשיית העור במדינה, שהיא השלישית בגודלה בעולם, התריע על כך שעובדים הנחשפים באופן לא תקין לכימיקלים בתעשייה סובלים ממגוון בעיות כגון מחלות עור, צהבת, חום, שלשול ובעיות בכליות. הדוח אף הצביע על ירידה באוכלוסיות הדגים בנהרות בסביבת מפעלים לעיבוד עורות.
לנוכח נזקים אלו, ההימנעות מרכישת מוצרי עור היא בחירה ראויה לא רק מטעמים של זכויות בעלי-חיים, אלא נתמכת גם על-ידי שיקולים סביבתיים.
פורסם לראשונה ב"זכויות בעלי-חיים השבוע", המגזין של עמותת אנונימוס. להרשמה חינם לחצו כאן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם