הרע במיעוטו לימין: על השופט אשר גרוניס
לגרוניס קול ייחודי שמותיר אותו לא פעם בעמדות מיעוט והוא נחשב לאחד השופטים היעילים בעליון, אך הוא אינו חותמת גומי עבור גורמי ביטחון
השופט אשר גרוניס צילום: פלאש 90
את ההצעה תפר הימין הפוליטי למידותיו של השופט ד"ר אשר גרוניס, שאמנם אינו מזוהה פוליטית, אך נתפס כרע במיעוטו עבור הימין בכנסת, בעיקר משום שאינו נמנה על חסידי האקטיביזם השיפוטי.
בחירתו של גרוניס (66) לנשיא שיחליף את דורית ביניש בפברואר 2012, צריך להדגיש, אינה בטוחה עדיין. היא תלויה בראש ובראשונה בשאלה: האם תיוותר על כנה מסורת הסניוריטי, לפיה לנשיא מתמנה השופט הוותיק מבין שופטי העליון.
ההחלטה אם לדבוק במסורת זו, שאינה מעוגנת בחקיקה או בכללים כלשהם, נתונה בידי חברי הוועדה לבחירת שופטים, שחלקם כבר הצהיר כי "הסניוריטי מתה". תיאורטית, בהיעדר מנהג הסניוריטי הוועדה יכולה למנות את השופט המחוזי נעם סולברג לשופט עליון ומייד למנותו גם לנשיא.
מעבר לכבוד וליוקרה שבצד התואר, נשיא העליון נחשב לתפקיד בעל השפעה לא מבוטלת על המדיניות השיפוטית, על זהות השופטים, ועל המבנה ואופיה של מערכת המשפט. עם זאת, השפעה זו מוגבלת, שכן לנשיא אין השפעה ישירה על העמדות השיפוטיות של השופטים האחרים, והדבר תלוי בכריזמטיות שלו. מעבר לכך, אם גרוניס ייבחר הוא יכהן כנשיא כמעט שלוש שנים, זמן קצר יחסית בו יתקשה להתיר חותם ממשי.
דוגל באיפוק וריסון
גרוניס מתמחה בעיקר בסדרי דין ובדיני חדלות פירעון. ב-1988 הוא מונה לשופט מחוזי בבאר שבע, בהמשך עבר לתל אביב ומאז 2002 הוא בעליון. בשונה מעמיתיו הליברליים, גרוניס דוגל בהתערבות מינימלית ככל האפשר של בית המשפט בהחלטות הממשלה והכנסת, והוא בעל קול ייחודי שמותיר אותו לא פעם בעמדות מיעוט.
בכל תחומי המשפט הוא דוגל בריסון שיפוטי. הוא גם נחשב לאחד השופטים היעילים בעליון. פסקי הדין שלו אינם ארוכים ומעידים עליו כי הוא יודע מתי צריך לתת פסק דין, ומתי ללחוץ על הצדדים להתפשר.
גרוניס לא חשש לקרוא תיגר על האג'נדה השיפוטית של הנשיא לשעבר, אהרן ברק, ואף לבקר אותה, כפי שעשה בסירובו לבטל את חוק האזרחות. ואולם, הוא אינו כופר בסמכות בג"ץ להעביר ביקורת שיפוטית על חוקי הכנסת או בסמכות להתערב בהחלטות רשויות מינהליות ושלטוניות.
אלא שלדעתו יש לעשות זאת באיפוק
רב יותר מהנעשה כיום. ואכן, גרוניס אינו מהסס לעשות כן במידת הצורך, כפי שעשה בהצטרפותו לפסקי הדין שביטלו את חוק הפרטת בתי הסוהר, ואת החוק שפטר את המדינה מאחריות בנזיקין כלפי פלסטינים שנפגעו מפעילות צבאית שאינה קשורה ללחימה ולשיטור.
גם בתחום הביטחוני גרוניס דוגל אמנם באיפוק ובריסון שיפוטי הנדרש נוכח המציאות המיוחדת של מדינת ישראל. אולם כדאי לימין לדעת שהוא אינו חותמת גומי של גורמי הביטחון. אשתקד הוא נמנה עם שופטי הרוב בהרכב מורחב שביטל הוראת חוק ביטחונית אחרת, המאפשרת להאריך מעצר חשוד בעבירת ביטחון שלא בנוכחותו, וזאת משום שהפגיעה בכבוד האדם אינה מידתית.
למעשה, בכל תחומי המשפט דוגל גרוניס בקביעת כללים משפטיים ברורים, שיצמצמו ככל הניתן את שיקול דעתו של בית המשפט, בין אם הדבר יטה את הכף במקרה מסוים לכיוון שהמדינה מעוניינת בו ובין אם לאו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם