עד המוות
אבא שלי נפטר בזמנו כי הייתה שביתה בבית החולים. אנחנו לא רחוקים מהיום שבו מקרה כזה יחזור, הודות לליצמן
לימים נודע לנו שאבי היה כבר בדרכו לחדר הניתוח, אלא שאז הגיע פציינט אחר שהרופאים העריכו שלא ישרוד אפילו שעה, אם לא יעבור ניתוח דחוף. חמש שעות ארך הניתוח של אותו חולה. חייו אכן ניצלו. אבא שלי לא שרד את חמש השעות הללו. הוא נפטר במהלכן. הרופא שטיפל בו אז במסירות גדולה אמר לנו חד-משמעית שאילו היה עובר את הניתוח, חייו היו ניצלים.
במשבר הנוכחי, נכון לעכשיו, פועלים כל חדרי הניתוח, ומערכת הבריאות הציבורית מתפקדת כסדרה. אין מצב שבו חולים מתים כתוצאה מהמשבר ורופאים בכירים אינם נדרשים לקבל החלטות בלתי אפשריות הקובעות מי יחיה ומי ימות. האחריות שמגלים הרופאים, בכל הרמות ובכל המחלקות, היא מוחלטת. העיקרון הוא שלא מסכנים חיי אדם. אולי בכך חולשתם.
אילו החריפו את המצב, כי אז אולי היו מתחילים להתקרב לרמת העוצמה שיש, למשל, לעובדי נמל אשדוד על משכורות העתק שלהם. מהם האוצר פוחד, ולכן נכנע והסכים בסופו של דבר להשאיר על כנו, ואף להגדיל, את "תמריץ הסטייקים" השערורייתי שמקבלים חלק מהעובדים שמבצעים את עבודתם (קוראים לזה "תפוקה"). השלב הבא הוא שהאוצר ככל הנראה, ייכנע גם לדרישתם בעיצומים הנוכחיים להגדיל את התמריץ פעם נוספת. ככה זה כשבראש ועד העובדים שלך עומדים אנשים חזקים, שלא לומר בריונים, שעבורם לשבש פריקה וטעינה של סחורות וחומרי גלם הוא עניין של מה בכך. עם ועד כזה, האוצר אפילו לא מתחיל לריב. הוא לא יכול עליהם.
רופאים זה עניין אחר, לדעתו של סגן שר הבריאות למשל. בזחיחות דעת מסוכנת מריץ ליצמן הצהרות ואיומים נגד הרופאים המתמחים והמומחים על כך שיביא לנו רופאים לא פחות טובים מחו"ל. האיש הזה, שמשום מה הצליח לקנות לעצמו שם של שר בריאות (בפועל) טוב, מתגלה ככלי ריק שאינו מבין כלום במערכת שעליה הוא מופקד אם הוא
הרי העובדה שהוא האיש האחראי על מערכת הבריאות היא הדוגמה המובהקת ביותר לכך שמדובר במערכת קורסת. הדברים המקוממים שהוא אומר בכל הראיונות המצמררים איתו, התחושה שלו שהוא ושר האוצר הם הסוסים החזקים במרוץ הזה, והם יכולים להכניע את ציבור הרופאים הזועם - רק מוכיחים עד כמה האיש אינו מחובר למציאות.
בסופו של דבר יגיע הרגע שבו לא יהיה מי שיעניק טיפול רפואי הולם לחולים קשים, וחדרי הניתוח ייסגרו כי לא יהיה מי שינתח. אין תחליף לא לרופאים המתמחים, וודאי שלא למנהלי המחלקות ושאר הרופאים המומחים שיתפטרו למרות הכל. חולים ימותו, ממש כשם שאבא שלי איבד את חייו ב-1988. האחריות לחייהם לא מונחת רק על כתפי הרופאים. שותפים לה ליצמן, שטייניץ, ובעיקר שר הבריאות, בנימין נתניהו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם