בשם האמהות: מאבק על שכר חיילי החובה
כיצד ייתכן שחייל מקבל 700 שקל בחודש? אירית מרק פתחה קמפיין פייסבוק כדי להיאבק למען תשלום הולם לבנה וחבריו וסחפה אלף איש
מרק, אם חד הורית, הייתה משוכנעת, כמו הורים רבים אחרים, שגיוסו של הבן יקל על נטל ההוצאות המשפחתיות משום שהצבא הוא זה שידאג מעתה לכל צרכיו של החייל. מהר מאוד היא הופתעה לגלות שהמציאות היא הפוכה. "כשבני התגייס הבנתי שהצבא זה לא 'הכל כלול,"' היא אומרת, "מתברר שההוצאות שלי עליו רק הולכות וגדלות. בשבוע הראשון הבן בא הביתה עם רשימת קניות שהוא היה צריך לצבא. הוא מקבל עכשיו רק 400 שקל בחודש, דמי הכיס האלה לא מספיקים לכלום, ואני צריכה להוסיף לו כאלף שקלים בחודש, אם לא יותר."
לאחרונה הגיע הבן לחופשת "רגילה" ראשונה מהצבא. "הילד רוצה לבלות, לשתות משהו עם חברים, ללכת לסרט, לקנות סיגריות, אבל הכסף שהוא מקבל מהצבא בקושי מכסה את הוצאות הטלפון הסלולארי שלו," מתלוננת מרק, "הוא משרת רחוק מהבית, כך שמטבע הדברים הוא חש צורך לדבר בסלולארי אתי ועם חברים שלו - וזה עולה כסף. ברגע שבו גיליתי שאני צריכה לסבסד בעצמי את צה"ל, הבנתי שככה זה לא יכול להימשך, פתחתי קבוצה בפייסבוק ועד מהרה גיליתי שהצרה שלי היא בעצם צרת רבים. הורים רבים לחיילים מתקוממים על התגמול הזעום שחיילים מקבלים בצבא.
"חשוב לי להדגיש כי החיילים, מעצם היותם ילדים שסיימו תיכון, צעירים מאוד בגילם, ברוחם ובמודעות לזכויותיהם. החיילים יוצאים להילחם למען שלום תושבי המדינה ולא יודעים להילחם על זכותם האלמנטארית לחיות בכבוד. כופים עליהם גיוס, אז מן הראוי שישלמו להם. זה פשוט ביזיון. איך חייל יכול לצאת להילחם כשהוא חושב על המינוס שלו בבנק? ההורים לא צריכים לממן את צה"ל והחיילים אינם עובדי קבלן."
התגובות שקיבלה מרק בקבוצה שהקימה בפייסבוק הולידו מחאה הולכת וגוברת של הורים. רבים סיפרו על קשיים דומים במימון הבן או הבת המשרתים בצה"ל. שתי אמהות נוספות לחיילים, נורית פרחי ותמי פלד חיון, הצטרפו לאחרונה למרק וכעת הן מנהלות ביחד איתה את הקבוצה בפייסבוק.
"אני מצפה שעוד אלפים רבים יצטרפו למאבק," אומרת מרק. בתוך כך, יצרה חברת ועדת החוץ והביטחון, ח"כ מירי רגב (ליכוד), קשר עם מרק, וסיפרה לה שהיא עומדת להעלות ביום ראשון הקרוב על סדר יומה של ועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק שמטרתה להגדיל מאוד את סכומי הכסף שהחיילים מקבלים - עד כדי מחצית משכר המינימום במשק.
מרק וחברי הקבוצה, שנקראת "להעלות את שכר החיילים
חיילים תומכי לחימה, המשרתים בעורף, יקבלו משכורת של 1000 שקל בחודש, במקום 300 שקל שהם מקבלים כיום. "ביטחון המדינה מופקד בידיהם הנאמנות והאמיצות של חיילי צה"ל," אומרת רגב, "לפיכך, על המדינה לפרוע את חובה לחייליה ולהעניק להם תנאים אופטימליים למחייה וכלכלה בעת שירותם הצבאי."
לדבריה, מתן שכר הוגן לחיילי צה"ל הוא המינימום הנדרש מהמדינה שדורשת רבות כל כך מחייליה ומבקשת להעניק צדק חברתי לאזרחיה. "צדק חברתי צריך להיעשות גם בצה"ל," היא אומרת, "השכר שמקבלים היום חיילי הסדיר הוא חרפה. זה לא מספיק להם לכלום וחלק גדול מהם נופלים למשענת על משפחותיהם, שמוצאות עצמן מסבסדות את צה"ל במקום שהצבא יחזיק את החיילים."
הצעתה של רגב זוכה לתמיכת מערכת הביטחון ולהתנגדות האוצר, ועל כן היא מייחסת חשיבות רבה למאבק של אירית מרק ושל הורי החיילים בסדיר. אמש שלחה ח"כ רגב מכתב אל חברי ועדת השרים לענייני חקיקה, בו ביקשה מהם לתמוך בהצעתה.
רגב גם הצטיידה במכתב תמיכה בהצעה מתא"ל במיל' צבי שיר, לשעבר יועץ כספי של הרמטכ"ל רפאל איתן, שהכין עבורה מסמך מפורט שבו קבע כי "לעומת ההצהרה שבזמן שירות החובה כל מחסורם וכל הוצאות חיילי החובה מכוסות במלואן על ידי הצבא, בפועל 'דמי הכיס' שמקבלים משרתי החובה אינם מכסים את הוצאותיהם ההכרחיות בזמן השירות, ומשפחותיהם צריכות לדאוג למחסורם בדרכים שונות - על אחת כמה וכמה כשמדובר בחיילים המשרתים במשמרות וחוזרים מספר פעמים בשבוע הביתה".
"אני מקווה שהאוצר לא יטרפד את הצעת החוק," אומרת רגב, "אי אפשר למדוד כל דבר דרך החור שבגרוש. ערכי הציונות מחייבים אותנו לתת לחיילים שכר הוגן." אתמול (ד') עלתה לדיון במליאת הכנסת הצעה אחרת להעלות את שכר חיילי החובה. את ההצעה הציג, בקריאה טרומית, שר הביטחון לשעבר עמיר פרץ (עבודה), ועל הצעתו, שלהכנתה היה שותף גם ח"כ גדעון עזרא (קדימה), חתמו 52 חברי כנסת מכל סיעות הבית. כדי להקטין את עלויות החוק שעשויות להגיע לכשלושה מיליארד שקל בשנה, הציע פרץ להגדיל את שכרם של חיילי החובה רק בשנה השלישית לשירות אצל גברים ובשנה השנייה לשירות אצל נשים.
"המסגרת הצבאית מהווה קרש קפיצה עבור חיילים שתרמו שלוש שנים מחייהם, בזמן שאלה שלא שירתו בצה"ל הצליחו לעבוד ולרכוש השכלה," כתב פרץ בדברי ההסבר, "הצעת חוק זו נועדה להגביר את המוטיבציה של נערים להתגייס לצבא, לסיים את שירותם ולמנוע את תופעת נשירת החיילים במהלך שירותם הסדיר."
את תגובת הממשלה להצעה הביא השר לביטחון העורף, מתן וילנאי. הוא הפתיע כשאמר שהממשלה אינה מתנגדת לכך באופן עקרוני, ואף מכינה הצעת חוק משלה בנושא. עם זאת, הוא הציע לח"כ פרץ שלא להעלות את הצעתו להצבעה, אלא להמתין להצעה הממשלתית ולהצטרף אליה.
יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, התערב בדיון והצהיר כי אם הממשלה לא תביא את ההצעה, שזוכה לגיבוי גדול מאוד של חברי הכנסת, עד לסוף מושב החורף, הוא יאפשר לח"כ פרץ להעלות את הצעת החוק שלו להצבעה במליאה. פרץ נענה להצעה. גם שר הביטחון אהוד ברק והרמטכ"ל בני גנץ, אגב, תומכים בנושא.
ח"כ רגב, מצדה, בירכה על הודעת השר וילנאי, אולם ניסיונה לימד אותה שאין די בהבטחות. "אני מקווה שביום א' הקרוב השרים יתנו גיבוי מלא להצעה שלי, וכך תחוזק עוד יותר ההבטחה שהשמיע השר וילנאי להעלות את שכרם של חיילי החובה," היא אומרת, "הגיע הזמן שמדינת ישראל תתקן את העוול הזה, תעשה צדק חברתי גם בתוך צה''ל ותאפשר משכורת ראויה לחיילים ולחיילות בשירות סדיר."
וילנאי אמנם לא נקב בסכומים, אך נראה כי ההצעה הממשלתית תהווה שילוב של ההצעות הפרטיות. בכל מקרה, נכון להיום, עושה רושם שהממשלה נוטה להגדיל את שכר חיילי החובה. וילנאי, אגב, הקפיד שלא להשתמש בביטוי "שכר" והעדיף להתייחס ל"תגמול כספי," כיוון שלדבריו צה"ל אינו צבא של שכירים.
בינתיים, מנסה אירית מרק להבין מדוע צריך להמתין עד לסוף מושב החורף כדי לתקן את הטעון תיקון, ממתינה להחלטת השרים ביום ראשון הקרוב ומחזיקה אצבעות לח"כ מירי רגב. "אם ההצעה לא תתקבל, נצא למחאה ולמאבק בכל הדרכים," היא אומרת. אם ההצעה כן תתקבל, היא וחבריה מתכוונים לעקוב מקרוב אחר פעילות הממשלה בנושא, כדי לא לאפשר לה להתחמק מההתחייבות שהשמיע אתמול השר וילנאי.
כעת, כל שנותר לראות הוא מה יעשה האוצר לנוכח ההצעה הזאת ומאין יבוא הכסף לשיפור שכרם של חיילי החובה בימים שבהם מתנהל קרב אימתני על עתיד תקציב הביטחון. איך שלא יהיה, אפשר בהחלט לשאוב עידוד מכך שהצעד הראשון לקראת שיפור מצבם הכלכלי של חיילי צה"ל כבר נעשה.
סיגל קוצ'מן: "שני ילדיי סיימו זה מכבר שירות צבאי. נכון שהוא חובה אזרחית במדינת ישראל והוא לא מותרות. עם זאת, התמורה שהחיילים מקבלים מגוחכת והנטל הכלכלי נופל על ההורים. במשפחה שיש בה חייל/ים ובנוסף גם ילדים במערכת החינוך זה קשה מאוד. אני חושבת שהמשכורת הצבאית צריכה להיות יותר משמעותית ממה שהיא היום."
אירית גבעול: "כאמא לחיילת המשרתת שלוש שנות שירות אני חייבת להגיד שזו בושה מה שמשלמים לחיילים! ההורים ממשיכים לכלכל את החיילים ואח"כ לסחוב על הגב את בני ה20- שלהם עוד שנים רבות. אי אפשר לחסוך כלום לחינוך גבוה או לאפשר ליוצאי צבא לפתח חיים תקינים לאחר השירות. בעצם, מה הפלא שתלמידים מתגייסים לצבא שלא סופר אותם באמת? זה הכל חלק משיטה. שיטה לפיה רק יושבי ה"שפיץ" למעלה נהנים מהון עתק. הצבא לא שונה מהמדינה בעניין הזה. הרי תקציב הביטחון שלנו הוא עצום. אין לו אח ורע בעולם"!
"אין כסף לחיילים? שטויות! תסתובבו פעם באזורי המגורים של הקצונה הבכירה של צה"ל. העיניים יוצאות מהעושר שנשפך עליהם. כל האלופים ותתי-האלופים שפורשים נטמעים ישר בעמדות בכירות בתעשייה ובמסחר - שלא לדבר על טייסי צה"ל, שמתקבלים כמעט מיד לאל-על."
חנה צור: "רק הבילויים שלהם בסופ"ש אחד מחסלים את המשכורת החודשית. וכשהם בבית, הם לא צריכים להתלבש? וכשהם חוזרים לבסיס, לא ניתן להם כסף? ושוב, הנטל נופל עלינו, ההורים, כמו חוק חינוך חינם."...
נורית פרחי: "זו תעודת עוני של החכ"ים על כך שאף אחד לא העביר הצעת חוק בעניין זה עד היום. מי שיעביר כזאת הצעה ירוויח את קהל גדול של בוחרים (...) בגיל 18 הביטוח הלאומי מפסיק לשלם קצבת ילד להוריו מתוך הבנה והנחת יסוד נכונה לגמרי, שהילד גדול דיו לפרנס את עצמו, נכון?? נכון!! אם כך, זה גם מהווה בסיס עיקרי לדרישה שלנו, שההורה לא אמור "לפרנס" את הילד כפי שעשה עד כה, ולכן הילד אמור מעתה לפרנס את עצמו".
"ואיך יעשה זאת? יצא לעבוד כי הוא כבר גדול דיו? אבל הוא לא יכול לעבוד, כי הוא חייל בשירות חובה ולא חופשי לעסוק בחיפוש פרנסתו, נכון? אז חובה שישלמו לו "מעסיקיו" שכר הגיוני ולא יגרמו לו "לקבץ" נדבות!!!!"
שרה פלד: "פעם, לפני הרבה שנים, התגייסנו עם מברשת שיניים בלבד. היום צריך להשאיר אלפייה לפחות כדי לצייד ילד המתגייס לצבא. אנחנו פשוט מפרנסים את כלכלת חנויות הציוד למטיילים. פעם היה שק"ם בגרושים אם רצינו מצופה. היום מוכרים שם באותו מחיר של פיצוציה, אז צריך לצייד גם את מלאי הבמבה של הילד, כדי שלא יבכה, התינוק. נו, מה יהיה"?
מיכל ארליך: "אני מאמינה שאנשים שיש להם שליחות - חיילים, אחיות, כמו מורים - זקוקים לפחות לסוג של שקט כלכלי. שכר מינימום, כשמו כן הוא, מאפשר מינימום מחייה, ומצד שני זה מינימום חובה ציבורית כלפיהם."
חנן וייס: "יש להתחיל לשלם משכורת לחיילים, ובכך להוריד את הלחץ מהוריהם הן במהלך השירות והן בעתיד. הרעיון הזה לא נולד היום, אלא לפני שנים. משרד הביטחון הוא המשרד היחיד שצריך לדרוש ממנו להכניס את היד לכיס."
> קבוצת הפייסבוק של אירית מרק
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם