ערבית שפה קשה
בקרוב תונחת מכת מוות על לימודי הערבית בתיכונים, וכך יחידות המודיעין ומכוני המחקר ייובשו מכוח אדם איכותי
בין המקצועות שייפגעו מצויים לימודי השפה הערבית וכן "לימודי עולם הערבים והאיסלאם". אם תאושר ההחלטה, תלמידים שייבחנו במקצועות האלו יזכו בהליך הקבלה לבונוס מינימלי של חמש עד עשר נקודות, וגם זאת רק מציון מסוים.
מתוך 300 אלף התלמידים הניגשים לבגרות מדי שנה, כ-2,100 תלמידי תיכון במגזר הממלכתי נבחנים בהיקף של חמש יחידות ערבית, וכ-700 ניגשים לבחינה בלימודי עולם הערבים והאיסלאם. בארץ המוקפת מדינות דוברות ערבית, שבאוכלוסייתה מיעוט ערבי גדול, מדובר בכמות מזערית, שגם כך אינה מספיקה כדי להכשיר את דור העתיד של אנשי המודיעין, הדיפלומטים, האנליסטים והמזרחנים שישראל צריכה.
על מנת להתנהל בצורה חכמה ומושכלת במזרח התיכון ולא כנטע זר, ישראל זקוקה באופן נואש לדוברי ערבית. והנה, באבחת החלטה אחת, עומדת המדינה לגדוע את הענף החיוני הזה. לנוכח התחרות על מקומות הלימוד באוניברסיטאות, אף תלמיד בר דעת לא יבחר לגשת לבחינות שיציבו אותו בפיגור של 20 נקודות במקצועות הלימוד העיקריים.
הבודדים שימשיכו לגשת לבחינות בערבית
לא יהיה זה מוגזם לצפות כי תוך שנים אחדות בלבד תיעלם הערבית כשפת מקצוע עיקרית בבחינות הבגרות. את ההשפעה על יחידות המודיעין של צה"ל ועל מכוני המחקר באוניברסיטאות אפשר רק לשער.
אל הנזק הזה מצטרפת המלחמה שחברי כנסת מסוימים החליטו להכריז על השפה הערבית. יוזמת החקיקה של ח"כ אבי דיכטר מקדימה למשל, שביקשה לבטל את מעמדה של הערבית כשפה רשמית במדינת ישראל, היא המתנה הגדולה ביותר שיכולה כנסת ישראל להעניק לעזמי בשארה ולחנין זועבי, אשר בדומה לעמיתיהם מהתנועה האיסלאמית שואפים לבנות את זהותם של ערביי ישראל באמצעות מאבק בדלני בזהות הישראלית.
אלמלא נבלם ברגע האחרון בסיעת קדימה, חוק דיכטר היה מוכיח לרוב הדומם של ערביי ישראל המבקש עדיין להיקלט במדינה ובחברה כי הזהות הישראלית אינה מסוגלת להכיל בתוכה את המיעוט הערבי.
עד כה, הזרם הקיצוני בקרב ערביי ישראל נכשל: מרבית האוכלוסייה הערבית מעוניינת להשתלב בחיי הכלכלה והמסחר של החברה הישראלית, וישנה אף עלייה בנכונות הצעירים להתנדב לשירות לאומי. יוזמות חקיקה כאלו יעצרו את המגמות המבורכות האלו.
יכולתה של מדינת ישראל להבין את המזרח התיכון ולהשתלב בו אינה עניין לוויכוח בין ימין לשמאל, אלא צורך אסטרטגי וביטחוני יסודי. ב-63 שנותיה לא השכילה מדינת ישראל לטפח הבנה טובה של התרבות הערבית, וגם המעט שהושג עומד כעת תחת איום קיומי של חברי כנסת פופוליסטים ופקידים קצרי ראות.
על אנשי האקדמיה והמודיעין להתעורר ולהשמיע קול לפני שהנזק ייעשה. על הכנסת לחסום יוזמות מסוכנות מסוגו של חוק דיכטר, ועל שר החינוך, שעל שולחנו מונחת הרפורמה במקצועות הבגרות, להתעשת ולהעניק ללימודי הערבית והעולם הערבי את המעמד החיוני הראוי להם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם