לזרוק את הפוליטיקה מהחלון
כל עוד יושבים פוליטיקאים ועסקנים בוועדה למינוי שופטים, העסקאות האפלות ימשיכו להתרקם. דרושה ועדה מקצועית ונטולת פניות
ריח רע עלה מהדילים שנרקמו בוועדה, ולא ראוי שבאווירה כזו ובדילים כאלה שהפוליטיקה משחקת בהם תפקיד ראשי, ייבחרו בכירי השופטים.
השאלה היא: מה הלאה? הרי בכל מועד שהוועדה תשוב ותתכנס, יחזרו הדילים לשחק, הפוליטיקה והשיקולים הזרים יככבו שוב, והריח הרע יכה באפינו. עד שנעלו בפני הפוליטיקה את הדלת - כשנזרקה לסל ההצעה לקיום שימוע למועמדים לעליון בוועדה של הכנסת - היא שבה דרך החלון בעסקאות ובתככים לבחירת השופטים. וכך יהיה כל זמן שוועדת הבחירה מורכבת מפוליטיקאים )בהם גם נציגי לשכת עורכי הדין ( ומשופטים פעילים שיש להם אינטרסים שונים.
מה שדרוש הוא שינוי מבנה הוועדה והרכבה מיסודו. צריך להקים גוף בוחר א-פוליטי שיהיה מורכב מאנשים בעלי מעמד ויוקרה וידע וניסיון במערכת המשפטית ובסביבתה, אך לא כאלה הקשורים אליה עדיין בעשייה היומיומית.
למשל, נשיאים לשעבר של בית המשפט העליון ושל בתי משפט מחוזיים והמשנים להם, שעברו תקופת צינון ראויה מאז פרישתם; אנשי אקדמיה בכירים בתחום המשפט שלא היו מעורבים מעולם בחיים הפוליטיים; עורכי דין בכירים שאינם עסקנים בלשכת עורכי הדין; יועצים משפטיים לשעבר של הממשלה (גם כאן דרושה תקופת צינון) שמילאו את תפקידם
הגוף הזה ימיין את המועמדים, יסקור ויסרוק את עברם האישי והמקצועי, יערוך להם שימוע ויבחר את המתאימים, תוך איזון נכון בין תפיסות משפטיות שונות ודאגה לייצוג מתאים של מגזרים והשקפות.
כן, גם בגוף הזה יתעוררו בוודאי חילוקי דעות. גם במסגרתו ייתכנו עסקאות. אך מותר לצפות ולהעריך שאלה וגם אלה יהיו בקנה מידה מצומצם יותר, ובעיקר שיהיו ענייניים יותר. שיעסקו בכישוריו, בתכונותיו ובעברו המשפטי של המועמד, לא בזהותו הפוליטית.
למרכז הקלחת הרוחשת לבחירת שופטים חדשים לעליון נקלע שלא בטובתו השופט נעם סולברג, המועמד שאנשי הימין בוועדה דוחפים בכל עוז, אף כי מפסקי הדין שלו קשה להעריך עד כמה הוא ימני.
כשמונה סולברג לשופט בשנת 1998, הוא בכלל כונה בפי עמיתיו במשרד המשפטים "המתנחל השמאלני". אבל בישראל 2011 אין צורך בהוכחות כתובות. די שהוא חובש כיפה סרוגה ומתגורר באלון שבות שבגוש עציון - לא התנחלות אידיאולוגית במיוחד - כדי להגדירו כאיש ימין מובהק.
איני מכיר את סולברג, אבל מקריאת מה שנכתב עליו, על פסיקותיו ועל תפקודו כשופט, ומהשבחים שהעתירו עליו יועצים משפטיים לממשלה שעבד לצדם, עולה כי הוא אכן מועמד מתאים. פסיקותיו זכו להערכה רבה בעולם המשפט ולא נפסלו בערכאות גבוהות יותר. אבל מה, הוא גר באלון שבות. ממש נורא.
והנה הפתעה. גם הנשיאה ביניש חושבת שסולברג מתאים. היא אמרה השבוע כי הוא "שופט מוכשר וראוי" ואין לה התנגדות לבחירתו לעליון, אבל לא עכשיו כי בחירתו כעת תתפרש כבחירה במועמד בעל גוון פוליטי. אני מציע לקחת את דבריה של ביניש בעירבון מוגבל. בעבר היא התנגדה למינויו. עומדות ביניהם כמה פרשיות מאז הייתה פרקליטת המדינה והוא עוזר היועץ המשפטי.
אבל למה לה לדבר נגד סולברג, כשהיא יכולה להיתלות בקמפיין הנמרץ שמנהל הימין למענו, קמפיין המזהה אותו פוליטית כאיש המחנה הזה? אילו היה גוף בוחר כמתואר לעיל, אפשר להניח שסולברג היה נבחר בשל איכויותיו ולא היה נזקק כלל לקמפיינרים המסבים לו נזק.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם