ראשי » חדשות » חדשות בארץ » בארץגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

דילמת הנשים המוכות: מקלט או הילדים

לילדים מעל גיל 12 אין היתר להיכנס למעון, ועשרות נשים נאלצו להיפרד מילדיהן. חלק העדיפו לספוג את האלימות במקום לעזוב את הילדים

נשים מוכות המופנות למקלטים על ידי רשויות הרווחה אינן יכולות להביא עמן את ילדיהן, אם אלו עברו את גיל 12. הנוהל הזה, אומרים ארגוני הנשים, קורע את המשפחה, מפריד את האמהות מילדיהן בני העשרה דווקא ברגעים קריטיים - כשהן בתחילתו של תהליך שיקום - וגורם להן להימנע מלהגיע למקלטים.

  בשבוע שעבר התייצבה רעות )שם בדוי ( בפתח אחד המקלטים לנשים מוכות ברחבי הארץ, לאחר שאזרה אומץ ועזבה את בן זוגה האלים. אולם עוד בטרם חשה תחושת הקלה על כך שהיא נכנסת למקלט שבו תהיה מוגנת, לראשונה זה זמן רב, נאלצה רעות לקבל החלטה קשה ומייסרת: כדי להגן על עצמה היא נאלצה להיפרד מבתה בת ה-16, שלא יכלה להיכנס איתה למקלט. רעות, שחששה לחזור לבן זוגה האלים, נכנסה לבסוף למקלט, ואילו בתה נמלטה לביתו של אחד מקרובי משפחתה.

בוויצו, המפעילה שניים מ-13 המקלטים לנשים מוכות בארץ, מכנים את התופעה "המכה השנייה של הנשים המוכות". נכון להיום, נשים מוכות המופנות למקלטים על ידי רשויות הרווחה אינן יכולות להביא עמן את ילדיהן אם הם מעל גיל 12.

הנוהל הזה, אומרים בוויצו, קורע את האמהות מילדיהן בני העשרה דווקא כאשר הן בתחילתו של תהליך טיפולי ושיקומי, ולראשונה מקבלות הגנה מהסביבה האלימה. כתוצאה מההגבלה הזו, מאות נשים מוכות מדי שנה נמנעות מלהגיע למקלטי החירום, ואחרות שכבר עשו את הצעד הראשון החוצה מהבית האלים נאלצות לנטוש את המקלט לאחר שלא יכלו לסבול את הריחוק מהילדים שהותירו מאחור.

"מאחר שהמקלטים לנשים מוכות כיום אינם מתוקצבים כנדרש, הם גם לא מותאמים לקליטת ילדים בגילאי 12 ומעלה. נוצר מצב קשה שאותה אמא בעצם חווה מכה כפולה, משאירה מאחוריה ילד שבמקרה הטוב ילך לגור אצל הסבתא ובמקרים אחרים יישלח למוסד או פנימייה", אומרת רונית ארנפרוינד-כהן, יו"ר ארגון העל של מקלטים לנשים נפגעות אלימות וילדיהן.

לדבריה, כשמדובר בנערות מתבגרות בגילאי 14-12, בוויצו עושים מאמץ, לפנים משורת הדין, להכניס אותן למקלטים יחד עם האמהות. אבל במקרה של נערים בני 13 ומעלה, שהם בדיוק בגיל ההתבגרות על כל המשתמע מכך, וגם במקרה של נערות בוגרות יותר, אין כל אפשרות לשהות במקלטים האלו שמותאמים לטיפול בנשים ובילדיהם הקטנים בלבד.

"בנוסף למצוקת האם, שברוב המקרים לא תצליח להשלים את תהליך הטיפול במקלט, גם הנער שנותר בחוץ ונפרד מאמו ומאחיו חווה טראומה לא פחות קשה, ואמהות שמבינות את זה שוקלות פעמיים אם לבוא למקלט. אם כבר באו אלינו, הן עוזבות באמצע התהליך בגלל המצב הזה", אומרת ארנפרוינד-כהן.

רבקה נוימן, מנהלת אחד המקלטים לנשים מוכות של ויצו ומי שעומדת בראש פורום מנהלות המקלטים בארץ,

מודעת לקושי העצום שבו נמצאות אותן אמהות מדי יום. "כאם לשני ילדים אני באמת לא יודעת מה חס וחלילה הייתי עושה. לא בטוח שהייתי קמה ועוזבת את הבעל המכה ומשאירה ילד שלי למשהו לא ברור בחוץ".

לדברי נוימן, הפתרון למצוקה אינו מסובך בהכרח: הקמת יחידה במסגרת המקלטים הללו לנערים ונערות מתבגרים, והתאמה של מקלט או שניים שיוכלו לקלוט ילדים בוגרים עם אמהותיהן. עד היום, אומרים בוויצו, המדינה לא ממש הקדישה לכך מחשבה ותשומת לב.

"היום יש במקלטים שלנו 38 נשים שהופרדו מילדיהן בגלל הנוהל הזה, אבל אני יודעת מהניסיון שלנו שמאות רבות אחרות העדיפו לא להגיע למקלט ולהישאר לצד בני זוגן המכים רק בגלל זה, כשכל רגע שהן שם הסכנה לחייהן מלווה כל צעד שלהן", הוסיפה נוימן.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...